|
|
| שורה 11: |
שורה 11: |
|
| |
|
| ===עלייתו לארץ=== | | ===עלייתו לארץ=== |
| שמחה גדולה אחזה ברב חנזין כאשר הודיע לו הרב נריה כי קיבל אישור לעלות לארץ הקודש. הרב חנזין נטלו בידיו ורקד עמו מרוב שמחה. ארבע שנים עברו מאז, והרב חנזין קיבל אף הוא רשיון עליה ארצה. את הרשיון המיוחל קיבל בסיוע הרב [[אברהם יצחק קוק]], [[רב]]ה הראשי של [[הרבנות הראשית]].
| | בשנת [[תרצ"ד]] קיבל הרב חנזין אישור לעלות ל[[ארץ ישראל]], את האישור הוא קיבל בסיוע הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב נריה.ביום כ' ב[[כסלו]] [[תרצ"ד]] הוא הגיע ארצה. |
|
| |
|
| ביום כ' ב[[כסלו]] [[תרצ"ד]] הגיע ארצה.
| | בארץ המשיך הרב חנזין את ידידותו עם הרב נריה, והשניים היו לומדים יחד בישיבה, בישיבה הוא התחבב על הרב קוק שכינה אותו "מיין דוד'ל" (דוד'ל שלי), ואף קיבל ממנו סמיכה לרבנות. |
|
| |
|
| ארבע שנים חלפו מאז עלה ר' דוד ארצה. ידידו הטוב הרב נריה, התגעגע לאותו ריע וידיד אמת שהיה שותפו ללימוד מעמיק. את געגועיו ביטא ביומנו ביום בו הגיע הרב חנזין לישיבת הרב קוק: "הגיע דוד חנזין. אני מכירו עוד ממוסקבה. הוא כבר עבר על כל הש"ס. עכשו יגור בדירתי. סבור אני לקבוע איתו זמני לימוד. הוא שקדן ובחור הגון".
| | לאחר פטירת אביו ב[[חודש ניסן]] תרצ"ה, החל הרב חנזין להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, שם קירבו ה[[משפיע]] רבי [[אלתר שימחוביץ]]. |
| | |
| ואכן, שני הידידים התגוררו באותה דירה ולמדו יחד במשך זמן ממושך.
| |
| | |
| גאונותו ומידותיו התרומיות ניכרו בו כבר בהיותו תלמיד בישיבה. לא פלא שהוא התחבב על מי שעמד אז בראשות הישיבה, הרב קוק, שכינהו "מיין דוד'ל" (דוד'ל שלי). החביבות התבטאה בקביעות בה למדו יחד גמרא ורא"ש. קודם שהיה הרב קוק מוסר שיעורים כלליים בישיבה, הוא היה מדבר בנושא השיעור עם שלושה מבחירי תלמידיו ובהם גם הרב חנזין.
| |
| | |
| הרב קוק אף הסמיכו להוראה, וכאשר נסע עמו פעם ללונדון, לקחו עמו באומרו כי כך אין לו צורך לשאת עמו ש"ס כיון שדוד חנזין הוא ש"ס מהלך!.
| |
| | |
| לאחר פטירת אביו ב[[חודש ניסן]] תרצ"ה, נזכר בשורשיו החסידיים וביקש להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, שם קירבו ה[[משפיע]] הדגול רבי [[אלתר שימחוביץ]]. | |
|
| |
|
| ===הגעתו לליובאוויטש=== | | ===הגעתו לליובאוויטש=== |