שאול דובער זיסלין: הבדלים בין גרסאות בדף

שאול דובער זיסלין (עריכה)

גרסה מ־16:01, 21 בדצמבר 2020

נוספו 2,012 בתים , 21 בדצמבר 2020

ייבוא מהמכלול

חזותיקוד ויקי

שמואל חיים

מנטרים

16,089

עריכות

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[עיירה]] [[קריסלבה]] שב[[לטביה]], לר' [[ניסן]] בשנת [[תרמ"א]].כשהוקמה מחלקה נוספת מישיבת תו"ת בתחילת חורף [[תר"ע]] ב[[שצעדרין]] ועודנו בבחרותו נתמנה שם למשפיע. לאחר מכן היה רב בעיר בערעזין פלך מינסק, ולאחר מכן כיהן ברבנות בעיר ארשא.
+נולד בעיירה [[קריסלבה]] ב[[לטביה]] לאיטה ור' ניסן אפרים זיסלין.
-בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים ב[[תל אביב]] וכרב [[בית הכנסת]] בית שלמה בשכונה.  היה משיב לבני קהילתו ב[[הלכה]] ו[[מנהג]], נואם בימי שבת ומועד, בשמחה ובאירועי אבל, ומסר שיעורי תורה לרוב.
+למד בישיבת [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאוויטש]] יחד עם הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], את ביאוריו על ספר התניא מאותם שנים, היה רושם על הספר התניא שלו וחלק מזה הועלה על הכתב אחרי שנים{{הערה|והם נדפסו בספר התניא בצירוף מ"מ (מראי מקומות), ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות, ניו יורק [[ה'תשל"ג]] בשישה כרכים, בעריכת הרב [[אהרן חיטריק]].}}, בהמשך פרסם את זכרונותיו מהישיבה ב[[בטאון חב"ד]].
-ה[[מקווה]] בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחו, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שונים.
+בשנת [[תר"ע]] התמנה למנהל ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[שצעדרין]]. שם חינך ביחס מיוחד עשרות מתלמידי התמימים, ביניהם נמנים הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[ישראל ג'ייקובסון]].
-כיהן כחבר [[הרבנות הראשית]] ב[[תל אביב]]-[[יפו]], ומשנת [[תש"א]] לערך מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסוימת אף פיקח על ה[[כשרות]] בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא.
+משנת [[תרע"ז]] שימש כרב בקהילות טשרניקא, [[בערעזין]] [[פלך מינסק]] ומשנת תרפ"ג ברבנות העיר [[אורשה]].
-היה ממייסדי ומנהלי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובתקופה הראשונה של הארגון אף כיהן כיו"ר האגודה.
+ב[[סיוון]] [[תרצ"ד]] עלה לישראל ונתמנה לרב שכונת [[מאה שערים]] ב[[תל אביב]]. רב בית הכנסת "בית שלמה". כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב, ומשנת [[תש"א]] חבר בבית הדין הרבני בתל אביב. היה גם מנהל מחלקת המקוואות בעיר.
-נחשב מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש [[הרבי]] שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות חב"ד בתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארציים, והיה שותף פעיל באגודת חסידי חב"ד, ובהנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
+היה ממייסדי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], בתקופה הראשונה עד לפטירתו אף כיהן כיו"ר.
-שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל [[התוועדות]] שלו (מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[ת"ש]]) בבית הכנסת בו כיהן כרב.
+נחשב לאחד מראשי רבני קהילת חב"ד בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, חבר בהנהלת תלמוד תורה 'בני תמימים', ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב ו[[כולל חב"ד]].
-נפטר בליל [[שבת קודש]] פרשת נשא, אור ל[[י"ב בסיון]] [[תשכ"ד]] והוא בן 83 שנים.
+בשנת תרצ"ו  הציע הרב זיסלין ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את הרעיון להעלות בכתב תווים של [[ניגוני חב"ד]] השונים, מזה יצא בהמשך ספר הניגונים.
-בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קוימו, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות וב[[עיתונות]], נכתב עליו רק התואר "הר"ר" (הרב ר').
+בשנת תש"ט הציע הרב זיסלין לאדמו"ר הריי"צ את הרעיון לייסד מושבה לחסידי חב"ד שבאו לישראל באותם ימים, בהמשך לזה הקימו את [[כפר חב"ד]].
-ב[[מוצאי שבת]] הועברה המיטה לביתו ברחוב הכובשים 25 בתל אביב. שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד ושומעי לקחו הרבים, שקראו פרקי [[תהלים]] במשך כל הלילה.
+בשנת תשכ"ג הוציא קונטרס{{הערה|{{HebrewBooks|ש. זיסלין|ביאור פרשת גדולת י"ט כסלו|43702}}.}} בהם רשימה מהתוועדות שלו ב[[חג הגאולה|י"ט בכסלו]] ת"ש בבית כנסת בית שלמה.
-ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתו. הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה ל[[בית עלמין|בית העלמין]] קריית שאול.
+נפטר בליל שבת י"ב בסיוון תשכ"ד באיכילוב בגיל 83. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו, ולא לקוברו מחוץ לעיר תל אביב, לא לעשות מסגרת סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. במוצאי שבת הובא לביתו, שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד וקהל שקראו תהילים במשך כל הלילה, ביום ראשון יצא הלוייתו מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב. הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] נכח בהלוויה. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
+היה נשוי לרחל, ולהם בן (נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]]) ובת. במשך שנים הפעיל אדמו"ר הריי"צ קשרים על מנת שבנו ונכדיו יעלו לישראל, נכדו [[נפתלי זיסלין]] היה פרופסור בהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות.
+לאחר פטירתו ביקש [[הרבי]] מהרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה|ספר "עבד מלך" עמוד 343.}}, שכתבי היד של הרב זיסלין יעברו ל[[ספריית חב"ד]], בחלק מהספרים שישאיר הרב זיסלין נמצאו הערות בכתב ידו שנדפסו עם השנים בבמות שונות. ספרייתו הועברה ל[[ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]].
 ==לקריאה נוספת==
-* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
+* '''אוצר החסידים - ארץ הקודש''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 151–164, בעריכת יוסף אשכנזי, [[תשע"ב]]
+* הרב [[יואל כהן]] '''בדרכי החסידים''' - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 364 ואילך, בהוצאת יחד, תשע"ה
 ==קישורים חיצוניים==
+* קונטרס [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53100&pgnum=1 רמ"ח אותיות], להערכת [[יהושע מונדשיין]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=238 כרם חב"ד 3 עמ' 240 הערה 3]) הוא מרשימותיו של הרב שאול דוב זיסלין
+* כ. מאירוביץ', [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67384 התוועדות י"ט כסלו בתל אביב, לפני 77 שנים] אתר שטורעם כסלו תשע"ד
+* [[יהושע מונדשיין|י.ד. לבנון]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=372 למה אנחנו לומדים באידיש?] אתר שטורעם אדר תשס"ו
+* שניאור ברגר, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/10/354589495860.html מסע הצלה בניגוד לכל הסיכויים] עיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] סיוון תשע"ז
+* [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/10/29/272576359714.html אגרת המשפיע] מכתב של הרב זיסלין על הגדרה של דמותו של משפיע, עיתון בית משיח גיליון 993
 *[http://chabad.info/bmnew/view.php?id=66 גנזי הרב זיסלין - בעיתון בית משיח]
 *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=583 הבריחה מזעבין לליובאוויטש] - מזכרונות הרב זיסלין, [[בטאון חב"ד]], חוברת ו' ([[שטורעם נט]]).