37,397
עריכות
הסרת תווים בלתי נראים
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת תווים בלתי נראים) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==השימוש במניין== | ==השימוש במניין== | ||
במשך קרוב לאלף שנים אחר מתן תורה, לא היו לחודשי השנה שמות המקובלים אצל בני ישראל, והיו מונים את כל החודשים במספרים, לפי חודש ניסן{{הערה|כמו שאת ימי השבוע היו מונים "היום יום ראשון בשבת" וכו', היו מונים "החודש הראשון" "החודש השני", "החודש השלישי" וכו'.}}, וזאת במטרה לזכור את גאולת מצרים שהיתה בחודש ניסן, על יסוד הפסוק: "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה"{{הערה|שמות יב, ב.}}, ולאחר גאולת בבל הוסיפו וציינו את שמות החודשים שעלו עמם מבבל והיו נוהגים למנות "בחודש הראשון הוא חודש ניסן", "בחודש השני הוא חודש אייר", וכן הלאה{{הערה|והרמב"ן, דרשה לראש השנה ד"ה ותשובת.}}. | |||
עוד קודם לכן היו כינויים שונים לחודשי השנה על שם מאורעות שהתרחשו בהם, אך לא היו אלו שמות החודשים עצמם, ובכל אופן היו מצרפים אותם למניין החודשים על פי סדר החודשים מניסן על פי המובן מהפסוקים{{הערה|הרמב"ן שם.}}. | |||
במענה לשאלה בנושא כותב [[הרבי | יהודים רבים, משתדלים שלא להשתמש במניין האומות, אלא אך ורק ב{{ה|לוח העברי}} המקובל אצל [[עם ישראל]]. במקרה הצורך, יש שמקפידים להוסיף לתאריך הלועזי את הציון "למניינם". | ||
במענה לשאלה בנושא כותב [[הרבי]]: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במש"כ ע"ד החשבון למספרם - איני יודע המנהג ב[[ירושלים]] ת"ו, אבל בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם (וכנראה שמנהג אחר הי' - בזמן ההוא - במקום שו"ת מהר"מ שיק - יו"ד קעא. שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו - שלא לשנות למספרם). ומי לנו גדול מה[[רמ"א]] בשו"ת סנ"א. רעק"א וגם החת"ס בס' איגרות סופרים (ע' צג, קה). ובשו"ת חת"ס אה"ע ח"א מג ועוד (הובאו בס' כל בו על [[אבילות]] להרב גרינוולד ע' שפא).|מקור=[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז ע' 574, [[אגרות קודש]] כרך יא אגרת ג'תתב.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במש"כ ע"ד החשבון למספרם - איני יודע המנהג ב[[ירושלים]] ת"ו, אבל בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם (וכנראה שמנהג אחר הי' - בזמן ההוא - במקום שו"ת מהר"מ שיק - יו"ד קעא. שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו - שלא לשנות למספרם). ומי לנו גדול מה[[רמ"א]] בשו"ת סנ"א. רעק"א וגם החת"ס בס' איגרות סופרים (ע' צג, קה). ובשו"ת חת"ס אה"ע ח"א מג ועוד (הובאו בס' כל בו על [[אבילות]] להרב גרינוולד ע' שפא).|מקור=[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ז ע' 574, [[אגרות קודש]] כרך יא אגרת ג'תתב.}} | ||
ה[[חתם סופר]], | ה[[חתם סופר]], כותב בחריפות שהכותב כך ומציין את מנין השנים לפי ספירת הנוצרים כביכול כותב וחותם עצמו שאין לו חלק באלוקי ישראל ומוסר בתורת השם וגומל לנפשו רעה{{הערה|דרשות חתם סופר חלק ב' אב תק"ע דיבור המתחיל 'במדרש'.}}, וכן כתבו פוסקים אחרים{{הערה|שו"ת תלמידו של החתם הסופר המהר"ם שיק יורה דעה סימן קעא.}} שהכותב או אומר מנין השנים של הנוצרים עובר באיסור דאורייתא של 'ושם אלקים אחרים לא תזכירו'{{הערה|וכן בשו"ת יין הטוב אורח חיים סימן ח.}} ועל איסור של 'ובחקתיהם לא תלכו'{{הערה|יפה ללב ח"ה יו"ד סי' קעח אות ג.}}. | ||
על אף האמור לעיל, מצינו כמה וכמה קדמונים{{הערה|הובא בספר כל בו על אבלות חלק א' עמוד 380.}} שהשתמשו בתאריך הלועזי למנין השנים, אך בכל המקומות שהביא דייקו להוסיף 'למספרם' או 'למנינם', ויש הטוענים{{הערה|שו"ת ברכת חיים ח"א סי' ח שהתיר להשתמש בתאריך שלהם בשביל צרכי מסחר.}} שהסיבה להקל בזה הוא כיון שלחלק מהדעות מנין השנים שלהם אינו כלל ללידת אותו האיש והשתמשו בו עוד טרם לידתו{{הערה|ולפי הסבר זה, ההיתר הוא רק לגבי מנין השנים ולא לגבי מנין החודשים שהוא בוודאי קשור עם לידתו של אותו האיש.}}. | |||
ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי ב{{מונחון|ספרות רומיות|שיטת ספירה שמוצאה ברומא, המסמנת את הספרות כך: VI, XIX ועוד. נפוצה כיום בשעונים.}} דווקא{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] כרך א אגרות טז - יט.}}, או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל{{הערה|ראה: [[אגרות קודש]] כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח.}}. | ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי ב{{מונחון|ספרות רומיות|שיטת ספירה שמוצאה ברומא, המסמנת את הספרות כך: VI, XIX ועוד. נפוצה כיום בשעונים.}} דווקא{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] כרך א אגרות טז - יט.}}, או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל{{הערה|ראה: [[אגרות קודש]] כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח.}}. | ||
יש הנוהגים שכאשר צריכים למנות למניין האומות מוסיפים 'ללידת רבי עקיבא', שנולד שנה קודם לאותו האיש ומניין האומות מתאים לשנותיו. | |||
===כשאין צורך=== | ===כשאין צורך=== | ||
לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב [[הרבי]]: | לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב [[הרבי]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה.|מקור=[[אגרות קודש]] כרך יז אגרת ו'שד.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה.|מקור=[[אגרות קודש]] כרך יז אגרת ו'שד.}} | ||
| שורה 20: | שורה 26: | ||
במספר הזדמנויות קרה שהרבי ציין את תחילת השנה הלועזית. כאשר מר [[זלמן שז"ר]] קיבל את מכתב הברכה מהרבי לשנה החדשה באיחור של כמה חודשים, סיפר ר' [[פיניע אלטהויז]] לרבי ששז"ר שואל אם הרבי מברכו לרגל תחילת השנה האזרחית... הרבי השיב על כך בפסוק "ה' יספור בכתוב עמים"{{הערה|"הרב אשכנזי", ע' 30.}}. מעין זה קרה לר' [[ניסן מינדל]], שבשעה 12:00 בלילה בה מתחילה השנה האזרחית היה אצל הרבי והרבי בירכו ב"שנה חדשה טובה", ולפליאתו השיב הרבי בפסוק זה{{הערה|תשורה מהתוועדות ה' טבת תשנ"ו, מנצ'סטר, ע' 10.}}. | במספר הזדמנויות קרה שהרבי ציין את תחילת השנה הלועזית. כאשר מר [[זלמן שז"ר]] קיבל את מכתב הברכה מהרבי לשנה החדשה באיחור של כמה חודשים, סיפר ר' [[פיניע אלטהויז]] לרבי ששז"ר שואל אם הרבי מברכו לרגל תחילת השנה האזרחית... הרבי השיב על כך בפסוק "ה' יספור בכתוב עמים"{{הערה|"הרב אשכנזי", ע' 30.}}. מעין זה קרה לר' [[ניסן מינדל]], שבשעה 12:00 בלילה בה מתחילה השנה האזרחית היה אצל הרבי והרבי בירכו ב"שנה חדשה טובה", ולפליאתו השיב הרבי בפסוק זה{{הערה|תשורה מהתוועדות ה' טבת תשנ"ו, מנצ'סטר, ע' 10.}}. | ||
הסבר הדברים בפירוט יותר, אמר הרבי ב[[יחידות]] | הסבר הדברים בפירוט יותר, אמר הרבי ב[[יחידות]] למר [[פיטר קלמס]]{{הערה|"עצת הרבי תנחני", ע' 79.}}: {{ציטוטון|רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] היה תמיד תר אחר כל הזדמנות כדי להעניק ברכה. פעם, עשה כן בראש השנה האזרחית. אמרו לו: "כיצד יכול אתה, רבי, לעשות כך ביום מיוחד לגויים?" ותשובתו הייתה: "בשביל לברך, כל הזמנים מתאימים". אף עתה, לפני יום יומיים, היה ראש השנה של הגויים}}{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68647 כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר] {{שטורעם}}.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב [[שניאור אשכנזי]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3728052 מה רע בלוח הלועזי? למה לעם ישראל יש לוח שנה אחר?] {{בית חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:זמן]] | [[קטגוריה:זמן]] | ||