התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 72: שורה 72:
[[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|250px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]
[[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|250px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.  
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.  
בחצי השנה הראשונה, חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה ענף גדול. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו רבי שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש, ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 451}}.


כאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, וכששמע את מאמר החסידות של [[אדמו"ר המהר"ש]] בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .
כאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, וכששמע את מאמר החסידות של [[אדמו"ר המהר"ש]] בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .