4,016
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''אין ערוך''' | '''אין ערוך''' הינו מושג המתאר את גדולתו של [[הקב"ה]] ביחס לשאר ה[[נבראים]]. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב"ה]] הוא בבחינת "אין ערוך" | ההבדל בין ה[[נבראים]] ל[[הקב"ה]] הוא בבחינת "אין ערוך", אשר אין אפשרות להעריך את גדולתו של ה' ביחס לשאר הנבראים. | ||
אין ערוך | כמו כן, המושג 'אין ערוך' מבטא את ההבדל והמרחק בין [[הקב"ה]] לבין ה[[אדם]], שאדם הוא שפל הבריאה{{הערה|מאמר יתוש קדמך וכו'}} הוא רחוק באין ערוך מהקב"ה, אך עם זאת בתניא{{הערה|תניא פרק ב'}} מוסבר שלמרות שלאדם אין הבנה והשגה באלוקות - [[נשמה|נשמתו]] של האדם היא כלשון התניא "חלק אלוקה ממעל '''ממש'''{{הערה|אדמו"ר הזקן הוסיף את המילה "ממש" לפס' כדי להדגיש עד כמה נשמתו של האדם מחוברת להקב"ה}}". | ||
אך [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שם שלא רק ה[[נשמה]] יכולה להיות כלולה בהקב"ה, אלא גם האדם עצמו יכול להיות כלול בה', ומסביר שם שכאשר אדם לומד תורה, אז הוא נהיה כלול בהקב"ה. וזה כמו אדם המחבק מלך, שכשאר אדם מחבק מלך - גם האדם מחבק את המלך והמלך מלובש באדם, וגם המלך מחבק את האדם והאדם מלובש במלך, כך בלימוד תורה כשיהודי לומד תורה הוא מלביש עצמו בתורה, ואף התורה מלבישה עצמה ביהודי, ומכיון ש"[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]]" במילא יוצא שהאדם מלביש עצמו באלוקות, וכל זאת למרות שהקב"ה הוא באין ערוך לנבראים ולא שייך בו כל הבנה והשגה. | אך [[אדמו"ר הזקן]] מסביר שם שלא רק ה[[נשמה]] יכולה להיות כלולה בהקב"ה, אלא גם האדם עצמו יכול להיות כלול בה', ומסביר שם שכאשר אדם לומד תורה, אז הוא נהיה כלול בהקב"ה. וזה כמו אדם המחבק מלך, שכשאר אדם מחבק מלך - גם האדם מחבק את המלך והמלך מלובש באדם, וגם המלך מחבק את האדם והאדם מלובש במלך, כך בלימוד תורה כשיהודי לומד תורה הוא מלביש עצמו בתורה, ואף התורה מלבישה עצמה ביהודי, ומכיון ש"[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]]" במילא יוצא שהאדם מלביש עצמו באלוקות, וכל זאת למרות שהקב"ה הוא באין ערוך לנבראים ולא שייך בו כל הבנה והשגה. | ||
עוד מבואר ב[[תניא]]{{הערה|פרק ל' ליקוטי אמרים}}, ש[[האבות]] שהם היו [[מרכבה]] לאלוקות, להם היה איזשהו הבנה ותפיסה באלוקות, אך אנחנו - שאיננו מרכבה ולא מתקרבים לדרגה זו, אין ביכולתנו להבין ולהשיג את גדולתו של הקב"ה. | |||
==בקדושה== | ==בקדושה== | ||
בחינת אין ערוך היא ביחס ל[[שם הוי']], | בחינת אין ערוך היא ביחס ל[[שם הוי']],משום שביחס ל[[שם אלוקים]] עוד שייך איזשהו הבנה והשגה - כי הרי [[שם אלוקים]] מולבש ב[[טבע]], אך ביחס ל[[שם הוי']] שהוא למעלה מ[[הצמצום]] לא שייך [[הבנה והשגה]] כלל. | ||
בהקשר לכך מסופר שפעם התווכחו ר' [[משה גוראריה]] ואחד החסידים האם יש מושג של אין ערוך גם בנבראים ולא רק באלוקות, באמצע הוויכוח נכנס ר' [[נחום גולדשמיד]] שהיה ידוע בכושר ההסברה שלו, ר' נחום גולדשמיד אמר שהוא לא עומד להכריע בוויכוח, הוא רק יצדד את דעת כל אחד מהשניים, והקדים ואמר שבשביל לומר שאין ערוך זה לא רק באלוקות אזי זה אומר שאין הבנה אמתית מה המושג הזה של אין ערוך, אך כשלומדים [[חכמות חיצוניות]] אפשר לטעות ולחשוב שיש גם שם אין ערוך. והוסיף ואמר שבשני דברים אלו אינו חושד בר' [[משה גוראריה]].. | בהקשר לכך מסופר שפעם התווכחו ר' [[משה גוראריה]] ואחד החסידים האם יש מושג של אין ערוך גם בנבראים ולא רק באלוקות, באמצע הוויכוח נכנס ר' [[נחום גולדשמיד]] שהיה ידוע בכושר ההסברה שלו, ר' נחום גולדשמיד אמר שהוא לא עומד להכריע בוויכוח, הוא רק יצדד את דעת כל אחד מהשניים, והקדים ואמר שבשביל לומר שאין ערוך זה לא רק באלוקות אזי זה אומר שאין הבנה אמתית מה המושג הזה של אין ערוך, אך כשלומדים [[חכמות חיצוניות]] אפשר לטעות ולחשוב שיש גם שם אין ערוך. והוסיף ואמר שבשני דברים אלו אינו חושד בר' [[משה גוראריה]].. | ||