מסע ברדיטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 4,598 בתים ,  10 בדצמבר 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ממוזער|דיוקן [[אדמו"ר הזקן]]]]
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|ממוזער|דיוקן [[אדמו"ר הזקן]]]]
'''מסע ברדיטשוב''' הוא מסע שערך [[אדמו"ר הזקן]] בין החודשים [[טבת]]-[[סיון]] [[תק"ע]], במהלכו השתטח אדמו"ר הזקן על ציון [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז]] וכן ערך ויכוח עם נכדו של הבעל שם טוב, [[ברוך ממז'יבוז|רבי ברוך]].
'''מסע ברדיטשוב''' הינו מסע שערך [[אדמו"ר הזקן]] בין החודשים [[טבת]]-[[סיון]] [[תק"ע]], במהלכו השתטח אדמו"ר הזקן על ציון [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז]] וכן ערך ויכוח עם נכדו של הבעל שם טוב, [[ברוך ממז'יבוז|רבי ברוך]].
==רקע==
==רקע==
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו"ר הזקן}}
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו"ר הזקן}}
שורה 19: שורה 19:


חלק מהרבנים שקיבלו את המכתב והשתכנעו, חלקו על אדמוה"ז והחלו לבות מעמדות בסדרים שארגנו ולא משלוחי אדמוה"ז{{הערה|בראשם ר' ברוך ממז'בטז' ור' מרדכי מלעכוויטש.}}. עם זאת, היו רבנים אשר קיבלו את המכתב אך עדיין עמדו לצד אדמוה"ז, בינהם ר' [[לוי יצחק מבערדיטשב]], שהתייצב לצד אדמוה"ז, ואף תמך ועודד את שטיתו ודרכו בחסידות{{הערה|מכתבי הצדדים נדפסו באגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.}}.
חלק מהרבנים שקיבלו את המכתב והשתכנעו, חלקו על אדמוה"ז והחלו לבות מעמדות בסדרים שארגנו ולא משלוחי אדמוה"ז{{הערה|בראשם ר' ברוך ממז'בטז' ור' מרדכי מלעכוויטש.}}. עם זאת, היו רבנים אשר קיבלו את המכתב אך עדיין עמדו לצד אדמוה"ז, בינהם ר' [[לוי יצחק מבערדיטשב]], שהתייצב לצד אדמוה"ז, ואף תמך ועודד את שטיתו ודרכו בחסידות{{הערה|מכתבי הצדדים נדפסו באגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.}}.
===בקשות אדמו"ר הזקן===
בשנת [[ה'תקס"ה]] אדמוה"ז כתב מכתב מפורט ובו השתלשלות המחלוקת והצבת ודיוק העובדות, הן בכך ששטית תורת חב"ד מוקבלת וקיבלה הסכמה מהמגיד ואף ממבנו ר' אברהם, ויתירה מכך, שר' אברהם היה בעצמו זקוק לפעמים להסמכה מאדמוה"ז, והן בכך שהנהגת המעמדות מתנהלות כשורה וכראוי, אלא שאנשי הרר"א הפרו את דרך האמת והיושר{{הערה|ראו אגרות קודש, עמ' קכ}}.
במשך כל השנים, העניקו אנ"ש  ל"מעמדות" על שם אדמוה"ז, כתוצאה מבקשותיו. דברי החריפות של ה[[שד"ר|שד"רים]] פעלו שפחת הרצון לתרום עבור יושבי ארץ הקודש, אשר נראו כמתנגדים לאדמוה"ז ולשיטתו, אך אדמוה"ז ציווה להמשיך ולתת למשלוחיו כרגיל.
במהלך כל שנות נשיאותו, נהג אדמוה"ז לשלוח מכתבים בהם דברי התעוררות, במטרה שיזרזו את אנ"ש לתרום מכפם למען יושבי ארץ הקודש, עניי חוץ לארץ ולמען הוצאות שונות בענייני הכלל והפרט.
דוגמא ממכתבי הזירוז לתרומות, נמצא ב[[אגרת הקודש]] שבסוף ספר ה[[תניא]]{{הערה|סימן יז}}. במכתב זה מובא הקרע שאירע אז בקרב החסידים תושבי ארץ הקודש, למד הגיבוי שהעניקו רבים מחסידי [[פולין]] לחסידי חב"ד. כמו כן באותה אגרת נמצא מפורש, ששמקום מושבם של חסידי חב"ד הינו ב[[צפת]], מקום שאכן התיישבו תחילה כל העולים, אך בשנות [[ה'תקמ"א]] -[[ה'תקמ"ד]], עברו ל[[טבריה]], שלשם שלח אדמוה"ז את הכספים כנאמר במכתב זה{{הערה|על נושא זה ראה בהרחבה בתולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' ג' ואילך.}}{{הערה|כך נמשך המצב גם בתקופת נשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]. לימים, כאשר ייסד אדמו"ר האמצעי את היישוב החסידי ב[[חברון]], כחמש עשרה משפחות מצפת היוו את הגרעין להתיישבות זו}}.
לאחר שבשנת [[ה'תקס"ה]] (דצמבר 1804 למנינם) הצאר אלכסנדר הראשון הוציא את 'חוק תקנת היהודים', שבו נכלל הסעיף האכזרי האוסר על היהודים את חכירת הפונדקים ומכירת היין בהם בנוסף לאיסור מגורי קבע באותם פונדקאות, גורשו היהודים מהכפרים אל הערים, שם נותרו חסרי כל. תחילה היה נראה להם הצלה בהתשייבות חדשה בחבל חרסון, אך היא התגלתה כלא מושיעה. אדמו"ר הזקן החל לערוך סבב בערים שונים בכמה אזורים, וכינס אסיפות וגייס כספים ךמען המגורשים. הן מרבני פולין והן מהעליונים, היו שניסו להניח מכשולים לאדמוה"ז בגיוס כספים זה. ניסיון הכשלת גיוס הכספים מצד העליונים נבעה לאור קיטרוג על היהודים הגרים בכפרים, כפי שהם טענו נגד אדמוה"ז בוויכוח, שהם מחללי [[שבת]]. אדמו"ר הזקן ענה להם, ש[[פיקוח נפש]] דוחה שבת, אך השיבו לו שאף מלמדי ילדי היהודים הגרים בכפרים נכשלים בעוון חילול שבת, אולם אדמוה"ז טען כנדם שדבריהם אינם אמת. תוך כדי הוויכוח, סיפר אדמוה"ז{{הערה|כתבי הרח"א ביחובסקי, עמ' צו-צז. הכותב שמע זאת מפיו של הרב יעקב הנקין, ששמע מהרב מרדכי יואל דוכמן, תלמידו של הרב יצחק אייזיק מהומיל.}}, שנכנס אליו יהודי המבקש [[תשובה]], לאור כך ש'נכשל' שהיה מלמד בכפר ונכשל בעוון ניאוף. תחילה אדמוה"ז התעצבן לאור הדברים, אך אז הוא הבין לנוכח שמעולם לא נכנס אליו יהודי עם טענה כזאת, וצעק שהדבר הינו שקר, והוא אינו נכשל כלל. ואכן, כך נשאר הפסק בעליונים ובוטל הקיטרוג.
==יציאת אדמו"ר הזקן למסע תק"ע==
==יציאת אדמו"ר הזקן למסע תק"ע==
אדמוה"ז יצא למסע בתחילת חודש [[שבט]]{{הערה|למרות שישנה גרסא (נמצא ברשיותיו של ר' [[יוחנן גורדון]]) הסוברת שיצא לאחר [[חג סוכות]], אך מצוי תיעוד שישנו דרוש 'ששים המה מלאכות' ופירושו שנאמרו בפרשת יתרו]].}}. ב[[שבת]] [[פרשת יתרו]], [[כ"ב בשבט]] [[ה'תק"ע]], כתב אדמוה"ז בראהטשאב מכתב ובו נאמר{{הערה|ראה 'מאמרי אדמוה"ז - תק"ע'}}:
אדמוה"ז יצא למסע בתחילת חודש [[שבט]]{{הערה|למרות שישנה גרסא (נמצא ברשיותיו של ר' [[יוחנן גורדון]]) הסוברת שיצא לאחר [[חג סוכות]], אך מצוי תיעוד שישנו דרוש 'ששים המה מלאכות' ופירושו שנאמרו בפרשת יתרו]].}}. ב[[שבת]] [[פרשת יתרו]], [[כ"ב בשבט]] [[ה'תק"ע]], כתב אדמוה"ז בראהטשאב מכתב ובו נאמר{{הערה|ראה 'מאמרי אדמוה"ז - תק"ע'}}:
4,016

עריכות