2,913
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
(הוספת ערך) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הליכת יעקב לחרן''' או בשמו המלא '''יציאת יעקב מבאר שבע והליכתו לחרן''' הוא המאורע בו עזב [[יעקב אבינו]] את בית הוריו - [[יצחק]] ו[[רבקה]], והלך לחרן לבית דודו - לבן הארמי, בשביל להתחתן עם בתו. בין הזמן בו יצא מבית הוריו ועד שהגיע לבית לבן, שהה יעקב [[ארבע עשרה]] שנים ב[[ישיבה|ישיבת]] שם ועבר ו[[לימוד תורה|למד תורה]]. | '''הליכת יעקב לחרן''' או בשמו המלא '''יציאת יעקב מבאר שבע והליכתו לחרן''' הוא המאורע בו עזב [[יעקב אבינו]] את בית הוריו - [[יצחק]] ו[[רבקה]], והלך לחרן לבית דודו - לבן הארמי, בשביל להתחתן עם בתו. בין הזמן בו יצא מבית הוריו ועד שהגיע לבית לבן, שהה יעקב [[ארבע עשרה]] שנים ב[[ישיבה|ישיבת]] שם ועבר ו[[לימוד תורה|למד תורה]]. | ||
מאורע זה, מתואר באריכות ב[[פרשת ויצא]]. | מאורע זה, מתואר באריכות ב[[פרשת ויצא]], בהיותו [[#הביאור החסידי|מסמל ענין יסודי]] - ירידת הנשמה לגוף הגשמי. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==בישיבת שם ועבר== | ==בישיבת שם ועבר== | ||
לפני שהגיע לחרן, שהה יעקב 14 שנה בישיבה של שם - בנו של [[נח]], ועבר - נכדו. בארבע עשרה שנים אלו, למד יעקב תורה [[יום|יומם]] ו[[לילה]], ובמשך 14 שנים אלו - אפילו לא נשכב [[שינה|לישון]], ורק נמנם עם ראשו בין ברכיו (!). כפי שאומר הפסוק{{הערה|כח יב ורש"י שם.}} לאחר שעזב יעקב את הישיבה: {{ציטוטון|וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא}} שבקום ההוא - ישן; אך כל השנים שהיה בישיבה - לא ישן. | לפני שהגיע לחרן, שהה יעקב [[ארבע עשרה|14]] שנה בישיבה של שם - בנו של [[נח]], ועבר - נכדו. בארבע עשרה שנים אלו, למד יעקב תורה [[יום|יומם]] ו[[לילה]], ובמשך 14 שנים אלו - אפילו לא נשכב [[שינה|לישון]], ורק נמנם עם ראשו בין ברכיו (!). כפי שאומר הפסוק{{הערה|כח יב ורש"י שם.}} לאחר שעזב יעקב את הישיבה: {{ציטוטון|וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא}} שבקום ההוא - ישן; אך כל השנים שהיה בישיבה - לא ישן. | ||
על 22 השנים ששהה יעקב רחוק מבית אביו ולא קיים את מצוות [[כיבוד אב]], נענש בכך שנבצר ממנו לראות את בנו [[יוסף]] למשך 22 שנה. בחשבון ה-22 שנים, לא נכללים השנים שלמד בישיבת שם ועבר, כי זכות [[לימוד התורה]] הגנה עליו{{הערה|רש"י סוף פרשת ויצא.}}. | על 22 השנים ששהה יעקב רחוק מבית אביו ולא קיים את מצוות [[כיבוד אב]], נענש בכך שנבצר ממנו לראות את בנו [[יוסף]] למשך 22 שנה. בחשבון ה-22 שנים, לא נכללים השנים שלמד בישיבת שם ועבר, כי זכות [[לימוד התורה]] הגנה עליו{{הערה|רש"י סוף פרשת ויצא.}}. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ב[[פנימיות התורה|תורת החסידות]]{{הערה|[[דבר מלכות ויצא]]}} מבואר, פרשה זו מסמלת את [[ירידת הנשמה לגוף]] ול[[עולם הזה]] ה[[גשמי]], ודרכי ההתמודדות עמו. | ב[[פנימיות התורה|תורת החסידות]]{{הערה|[[דבר מלכות ויצא]]}} מבואר, פרשה זו מסמלת את [[ירידת הנשמה לגוף]] ול[[עולם הזה]] ה[[גשמי]], ודרכי ההתמודדות עמו. | ||
*'''וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ חָרָנָה''' - הוא מה שהנשמה יוצאת מבאר שבע - המדריגות העליונות שבה אוחזת הנשמה לפני ירידתה לעולם הזה, והולכת ל'''חרן''' - מלשון '''חרון''' אף של מקום - ה'. והמטרה ירידה זו, הוא כדי שבחרן עצמו יתגלה אור ה', וכדי שהנשמה עצמה תתעלה - כמו שיעקב בנה את משפחתו שהיתה הבסיס של כל [[עם ישראל]] דוקא בחרן. | *'''וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ חָרָנָה''' - הוא מה שהנשמה יוצאת מבאר שבע - המדריגות העליונות שבה אוחזת הנשמה לפני ירידתה לעולם הזה, והולכת ל'''חרן''' - מלשון '''חרון''' אף של מקום - ה'. והמטרה ירידה זו, הוא כדי שבחרן עצמו יתגלה אור ה', וכדי שהנשמה עצמה תתעלה - כמו שיעקב בנה את משפחתו שהיתה הבסיס של כל [[עם ישראל]] דוקא בחרן. וזה מה שכתוב "וילך חרנ'''ה'''" - גילוי הה' - האות מ[[שם הוי"ה]] שבה נברא [[עולם הזה]]. כלומר, גילוי כח הפועל (הבורא) בנפעל (נברא). | ||
וזה מה שכתוב "וילך חרנ'''ה'''" - גילוי הה' - האות מ[[שם הוי"ה]] שבה נברא [[עולם הזה]]. כלומר, גילוי כח הפועל (הבורא) בנפעל (נברא). | |||
*'''וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו''' - מדוע יעקב הקיף רק את ראשו באבנים, ולא את כל גופו להגנה מחיות רעות? וגם, שהרי חיות יכולות לקפוץ מעל הגדר? '''הביאור''' כשיעקב ירד לתוך העולם, בשביל להגן על עצמו ב[[רוחניות]], הוא הקיף את ראשו באבנים שמראות על תוקף וכח - התוקף שבגילוי [[עצם הנשמה]] שאז אין תפיסת מקום לבלבולי העולם. '''ולכן''' הקיף רק את ראשו כי משכן הנפש האלוקית היא ב[[מוחין]] שבראש. | *'''וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו''' - מדוע יעקב הקיף רק את ראשו באבנים, ולא את כל גופו להגנה מחיות רעות? וגם, שהרי חיות יכולות לקפוץ מעל הגדר? '''הביאור''' כשיעקב ירד לתוך העולם, בשביל להגן על עצמו ב[[רוחניות]], הוא הקיף את ראשו באבנים שמראות על תוקף וכח - התוקף שבגילוי [[עצם הנשמה]] שאז אין תפיסת מקום לבלבולי העולם. '''ולכן''' הקיף רק את ראשו כי משכן הנפש האלוקית היא ב[[מוחין]] שבראש. | ||