820
עריכות
←בברייתא
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בגמרא {{הערה|תלמוד בבלי מסכת שבת יח, א}} מובאת ברייתא: {{ציטוטון|תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל היום כולו, ומניחין מוגמר{{הערה|פירוש רש"י: [[לבונה]] ומיני [[בשמים]] נותנין על ה[[אש]] ומעשנין הבגדים, שיהא ריחן נודף}} תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו ומניחין [[גפרית]]{{הערה|פירוש רש"י: תחת כלי כסף שמציירין בהם פרחים וצורות בחרט, ומעשנן בגפרית והן משחירות וניכרות, וקורין נייל"ר}} תחת הכלים (ערב שבת עם חשיכה), ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור על גבי ה[[עין]], ואיספלנית על גבי [[מכה]] ([[ערב שבת]] עם חשיכה), [[רפואה|ומתרפאת]] והולכת כל היום כולו, אבל אין נותנין [[חיטה|חיטין]] לתוך הריחים של [[מים]] אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום}}. | בגמרא {{הערה|תלמוד בבלי מסכת שבת יח, א}} מובאת ברייתא: {{ציטוטון|תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל היום כולו, ומניחין מוגמר{{הערה|פירוש רש"י: [[לבונה]] ומיני [[בשמים]] נותנין על ה[[אש]] ומעשנין הבגדים, שיהא ריחן נודף}} תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו ומניחין [[גפרית]]{{הערה|פירוש רש"י: תחת כלי כסף שמציירין בהם פרחים וצורות בחרט, ומעשנן בגפרית והן משחירות וניכרות, וקורין נייל"ר}} תחת הכלים (ערב שבת עם חשיכה), ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור על גבי ה[[עין]], ואיספלנית על גבי [[מכה]] ([[ערב שבת]] עם חשיכה), [[רפואה|ומתרפאת]] והולכת כל היום כולו, אבל אין נותנין [[חיטה|חיטין]] לתוך הריחים של [[מים]] אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום}}. | ||
בטעמה של הברייתא נחלקו ה[[אמוראים]]: לפי [[רב יוסף]], האיסור להניח חיטין לתוך ריחיים אם לא יטחנו מבעוד יום, הוא מכיון שמובא בברייתא {{ציטוטון|ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים}}, והסיבה לכך שלפי בית הלל מותר להניח גפרית תחת הכלים | בטעמה של הברייתא נחלקו ה[[אמוראים]]: לפי [[רב יוסף]], האיסור להניח חיטין לתוך ריחיים אם לא יטחנו מבעוד יום, הוא מכיון שמובא בברייתא {{ציטוטון|ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים}}, והסיבה לכך שלפי בית הלל מותר להניח גפרית תחת הכלים אינה משום שלשיטתם שביתת כלים מותרת, אלא משום שהכלים אינם משתתפים בפעולת העישון בשבת. לעומת זאת לפי [[רב אושעיא]] בית הלל אינם סבורים כלל שקיים איסור שביתת כלים מהתורה. | ||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע]] פוסק [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/246/1.htm?q=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%AA%20%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D או"ח סימן רמו סעיף א]}}: {{ציטוטון| מותר להשאיל כלים ולהשכירם לנכרי, ואף על פי שהנכרי עושה בהם מלאכה בשבת, מפני שאין אנו מצווין על שביתת הכלים שלנו, שלא יעשה בהם הנכרי מלאכה בשבת או שלא תיעשה בהן מלאכה בשבת מאליה}}. | ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע]] פוסק [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/246/1.htm?q=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%AA%20%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D או"ח סימן רמו סעיף א]}}: {{ציטוטון| מותר להשאיל כלים ולהשכירם לנכרי, ואף על פי שהנכרי עושה בהם מלאכה בשבת, מפני שאין אנו מצווין על שביתת הכלים שלנו, שלא יעשה בהם הנכרי מלאכה בשבת או שלא תיעשה בהן מלאכה בשבת מאליה}}. | ||