נח: הבדלים בין גרסאות בדף

==בתורת החסידות==

מבחינה רוחנית נח שייך לנשמות ישראל, שהם צאצאיו. ולכן אומרים בפסוקי [[זכרונות]] ב[[ראש השנה]] "וגם את נח באהבה זכרת", כדי להזכיר את אהבת ה' העצמית שהייתה לנח מצד עצמו - "מצד עצם מעלת נשמות ישראל"{{הערה|המשך תער"ב ח"א ע' תח. הדברים מצוטטים פעמים רבות בשיחותיו של הרבי}}.

[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/8c.htm תורה אור ריש פרשת נח]}} שהשם נח הוא מלשון מנוחה, "נייחא דרוחא" שהוא בחינת שביתה כאדם השובת ממלאכתו. ומביא אודות כך את הפסוק האמור לגבי [[שבת]] "וישבות ביום השביעי" ותרגומו של הפסוק הוא, ונח ביומא שביעאה. ומה שהתורה אומרת  נח נח, פעמיים, הם "נייחא דעילאי" ו"נייחא דתתאי" שהם שני הבחינות שישנם בשבת, שבת תתאה ושבת עילאה. מי המבול מכונים בהפטרת פרשת נח{{הערה|ישעיה נד, ט}} "מי נח", משום שמי המבול טיהרו את הארץ ופעלו "נייחא דרוחא", מנוחה. וכן מבחינה רוחנית, טרדות הפרנסה וענייני גשמיות העולם הטורדים את מנוחתו של כל יהודי הם כמו המבול ונקראים "מי נח", כי על ידי ההתעסקות בבירור גשמיות העולם נשלמת הכוונה העליונה - [[דירה בתחתונים]] ונעשה "נייחא דרוחא" בעליונים ובתחתונים.

{{הערות שוליים}}