התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו): הבדלים בין גרסאות בדף

בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם החצר שהקים{{הערה|חסידי ליובאוויטש בעיירה [[ליובאוויטש]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל ארבעת עיירות אלה התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).

בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] מונו שני אחיו לאדמו"רים במקומו, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים עיקריים{{הערה|בדומה ל[[קראון הייטס]] ו[[כפר חב"ד]] בימינו}}: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[בברויסק]], והשלישי בעיירה [[רציצא]].

דבר דומה קרה ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.