יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף

יום הכיפורים (עריכה)

גרסה מ־02:57, 15 בספטמבר 2020

נוספו 70 בתים , 15 בספטמבר 2020

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

אליהו ב.

11,698

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+{{בעבודה מתמשכת}}
 [[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]]
 [[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ביום הכיפורים]]
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 בנוגע למצוות עינוי הנפש, חז"ל קבעו חמישה איסורים במהלך היממה, כדי לקיים את העינוי האמור בתורה. האיסורים הם: אכילה ושתייה (צום), רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור וקיום יחסי אישות.
-המפר את הצום של יום הכיפורים דינו ב[[כרת] ואת הצום מקיימים אף אם יום הכיפורים חל בשבת.
+המפר את הצום של יום הכיפורים דינו ב[[כרת]] ואת הצום מקיימים אף אם יום הכיפורים חל ב[[שבת]].
 ===תשובה===
@@ שורה 101: / שורה 101: @@
 עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"א, ה"ג}} "עיצומו של יום מכפר" שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של [[נשמה|נשמות]] ישראל עם [[הקב"ה]] ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ"עיצומו של יום" נעלית יותר מכל כפרה שהיא. בגמרא ב[[מסכת שבועות]]{{הערה|שבועות יב, סע"ב ואילך}} מובאת מחלוקת אודות כפרת יום הכיפורים; לדעת חכמים "יום הכיפורים אין מכפר אלא על השבים". ואילו רבי סבור ש"בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכיפורים מכפר", מכיוון שעצומו של יום מכפר.
+====הכל מודים====
 הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1149, התוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 101. ועוד}} שלמרות שלהלכה נפסק כדעת חכמים, הכל מודים ש"עיצומו של יום מכפר", כלומר, עצם מהותו של יום הכיפורים מכפר. אלא שלדעת רבי גדולה כל כך קדושתו של יום הכיפורים, עד שהוא מכפר אפילו על אלה שלא שבו ב[[תשובה]]; ואילו רבנן סבורים, שהתנאי לדרגת הכפרה שנוצרת על ידי יום הכיפורים היא התשובה.
@@ שורה 106: / שורה 107: @@
 גילוי זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.
+====העובר על "כרת דיומא"====
+יהודי שעובר על מצוות יום הכיפורים עצמו ומפר את הצום, הכל מודים שאין "עיצומו של יום" מכפר עליו.
+הדבר הוא כעין הדין ש"אין קטיגור נעשה סניגור", כביאור [[הגאון הרוגוצ'ובי]]{{הערה|[[צפנת פענח]] על הרמב"ם הל' יבום פ"ד ה"כ בסופה}} שמכיוון שהחטא נוגע ביום הכיפורים עצמו, באופן שיום הכיפורים נהיה אצל החוטא סיבה וגורם לחטא, הרי שמובן, שגורם החטא עצמו אינו יכול להיות המכפר, "אין קטגור נעשה סניגור".
+ישנם עוד שלושה איסורים עליהם יום הכיפורים אינו מכפר אם לא עשה תשובה: פורק עול, מגלה פנים בתורה ומיפר ברית בבשר{{הערה|שבועות שם}}.
+הרבי מבאר בזה{{הערה|לקוטי שיחות חי"א ע' 3}}  שמטרת יום הכיפורים זה גילוי הקשר בין היהודי לבוראו, ובשעה שהיהודי מגלה קשר בינו לבין [[הקב"ה]], אז מתכפרים כל עוונותיו. אך כרת דיומא לא מתכפר, כיוון שהוא עצמו פוגע ביום הכיפורים, בגילוי הקשר בין היהודי לה'.
 ===אחת בשנה===
@@ שורה 111: / שורה 121: @@
 יום הכיפורים נקרא בכתוב "אחת בשנה"{{הערה|תצוה ל, י. אחרי טז, לד.}} ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|[[עטרת ראש]] שער יום הכיפורים פ"ב ואילך. ועוד.}} שעבודת כל יהודי ביום זה היא מצד בחינת ה"[[יחידה]] שבנפש"{{הערה|ומציינים לתוס' ד"ה עד אחת במנחות יח, א וזה לשונו: "עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי"מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה"}} שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה.
-==בתורת החסידות==
-ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|חי"א ע' 3}} מבואר, שמה שכתוב ב[[גמרא]] על כך שיום הכיפורים מכפר על כל העבירות שבתורה, אך על עבירת כרת דיומא יום הכיפורים אינו מכפר, מסביר הרגצ'ובי {{הערה|צפע"נ הל' יבום פ"ד ה"כ בסופו}}, שהטעם לדבר הוא בגלל שיום הכיפורים הוא זה שגורם לכך שנקראים חטאים, ולכן לא אפשרי שהוא זה שיכפר עליהם{{הערה|וכלשונו:""אין קטיגור נעשה סניגור"}}.  בנוסף לאיסור זה ישנם עוד שלושה איסורים עליהם יום הכיפורים אינו מכפר אם לא עושים תשובה, פורק עול, מגלה פנים בתורה ומיפר ברית בבשר{{הערה|שבועות שם}}.  ומדוע אין יום הכיפורים מכפר עליהם? [[הרבי מליובאוויטש]] מסביר,  שמטרת יום הכיפור זה גילוי הקשר בין היהודי לבוראו, ומתי שהיהודי מגלה קשר בינו לבין [[הקב"ה]], אז מתכפרים כל עוונותיו. אך כרת דיומא לא מתכפר, כיוון שהוא עצמו פוגע ביום הכיפורים, בגילוי הקשר בין היהודי לה'.
 ==לקריאה נוספת==
 * [[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים'.