27,062
עריכות
(←ראו גם) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – ".ו" ב־". ו") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[קובץ:חסידים שנאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חסידים שנאסרו (התמונות מתקופת מאסרם)]] | [[קובץ:חסידים שנאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חסידים שנאסרו (התמונות מתקופת מאסרם)]] | ||
בליל '''[[ב' אדר]] [[תרח"צ]]''' נאסרו בבת-אחת עשרות מחשובי ה[[חסידים]] ב[[לנינגרד]] והובלו אל מטה ה[[נ.ק.וו.ד.]] הידוע בשם "שפלערקע", שם נחקרו ועונו באכזריות רבה. שנים עשר יהודים רובם חסידי חב"ד שנאסרו באותו לילה, הומתו ביריה במרתפי הנ.ק.וו.ד. באשמת היותם מפיצי תורה ומצוות. | בליל '''[[ב' אדר]] [[תרח"צ]]''' נאסרו בבת-אחת עשרות מחשובי ה[[חסידים]] ב[[לנינגרד]] והובלו אל מטה ה[[נ.ק. וו.ד.]] הידוע בשם "שפלערקע", שם נחקרו ועונו באכזריות רבה. שנים עשר יהודים רובם חסידי חב"ד שנאסרו באותו לילה, הומתו ביריה במרתפי הנ.ק. וו.ד. באשמת היותם מפיצי תורה ומצוות. | ||
==רקע למאורעות אותו לילה== | ==רקע למאורעות אותו לילה== | ||
שורה 16: | שורה 16: | ||
==גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה== | ==גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה== | ||
[[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט"ז תמוז תרצ"ה]] | [[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט"ז תמוז תרצ"ה]] | ||
בחודש [[אלול]] [[תרצ"ה]], כאשר אנשי הנ.ק.וו.ד. החלו בגל מעצרים נרחב ב[[מוסקבה]] ופרבריה. ראש וראשון המבוקשים היה החסיד הנודע ר' [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור]] שהיה מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. את ר' אברהם מאיור אמנם לא הצליחו לעצור אז, אבל באותו גל המעצרים נעצרו שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]: ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[יצחק גולדין]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גרליק]], בנו ר' [[מענדל גרליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]]. | בחודש [[אלול]] [[תרצ"ה]], כאשר אנשי הנ.ק. וו.ד. החלו בגל מעצרים נרחב ב[[מוסקבה]] ופרבריה. ראש וראשון המבוקשים היה החסיד הנודע ר' [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור]] שהיה מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. את ר' אברהם מאיור אמנם לא הצליחו לעצור אז, אבל באותו גל המעצרים נעצרו שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]: ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[יצחק גולדין]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גרליק]], בנו ר' [[מענדל גרליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]]. | ||
כל העצורים הועברו למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שב[[מוסקבה]], שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. האיומים. אלו תבעו מהם לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות? מי לימד? מי ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, איש מהחסידים לא נידב מידע, וכולם מילאו פיהם מים. בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין. | כל העצורים הועברו למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שב[[מוסקבה]], שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק. וו.ד. האיומים. אלו תבעו מהם לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות? מי לימד? מי ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, איש מהחסידים לא נידב מידע, וכולם מילאו פיהם מים. בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין. | ||
לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: {{ציטוטון|האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות}} | לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: {{ציטוטון|האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות}} | ||
שורה 50: | שורה 50: | ||
* ר' [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו"ר הריי"צ)|פנחס אלטהויז]] - החסיד ר' פנחס אלטהויז - או כפי שכונה בפי אחיו החסידים "פיני'ע" - היה בנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]]. ר' פיני'ע כמו אביו, היה ידיד ונאמן בית [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא נאסר בגיל צעיר, כאשר היה בן שלושים וחמש שנים בלבד. | * ר' [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו"ר הריי"צ)|פנחס אלטהויז]] - החסיד ר' פנחס אלטהויז - או כפי שכונה בפי אחיו החסידים "פיני'ע" - היה בנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]]. ר' פיני'ע כמו אביו, היה ידיד ונאמן בית [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא נאסר בגיל צעיר, כאשר היה בן שלושים וחמש שנים בלבד. | ||
לאחר שר' פיני'ע נאסר, ברחה אשתו מביתה יחד עם הילדים, בפחדה פן יאסרו גם אותה. לימים סיפרה רעייתו, כי בנה ביקר אצל אנשי הנ.ק.וו.ד. בלנינגרד והתעניין אצלם לדעת מה עלה בגורל אביו - מאחר שאין לו ממנו כל ידיעה. הבכירים שבהם ענו לו, כי אין לו מה להתענין, מאחר שהרגו אותו ביריה - יחד עם כל אנשי קבוצת שניאורסאהן שנאסרו באותו יום, ואשר חיסלו אותם ביריה אחד לאחד! | לאחר שר' פיני'ע נאסר, ברחה אשתו מביתה יחד עם הילדים, בפחדה פן יאסרו גם אותה. לימים סיפרה רעייתו, כי בנה ביקר אצל אנשי הנ.ק. וו.ד. בלנינגרד והתעניין אצלם לדעת מה עלה בגורל אביו - מאחר שאין לו ממנו כל ידיעה. הבכירים שבהם ענו לו, כי אין לו מה להתענין, מאחר שהרגו אותו ביריה - יחד עם כל אנשי קבוצת שניאורסאהן שנאסרו באותו יום, ואשר חיסלו אותם ביריה אחד לאחד! | ||
כעבור שנים, סיפרה מרת בת שבע אלטהויז, שלימים פגשה את אחד החסידים שהתגורר בנעוול, שאף הוא היה במאסר באותה תקופה. אותו חסיד סיפר לה, שכשהיה במאסר, הוציאו אותו באחד הימים מתאו על מנת להעבירו לתא אחר. עד שהתא השני פונה, העמידו אותו בקצה המסדרון עם הפנים אל הקיר, בעומדו שם ממתין, שמע צעקות רמות מתוך חדר סמוך: "אתה מוכן לדבר?" צעק אחד החוקרים ששהה בחדר. לאחר שתיקה קצרה, נשמעו לפתע צליפות שוט מחרידות. "הבנתי כי הנחקר הוא אחד מהחסידים", סיפר החסיד. | כעבור שנים, סיפרה מרת בת שבע אלטהויז, שלימים פגשה את אחד החסידים שהתגורר בנעוול, שאף הוא היה במאסר באותה תקופה. אותו חסיד סיפר לה, שכשהיה במאסר, הוציאו אותו באחד הימים מתאו על מנת להעבירו לתא אחר. עד שהתא השני פונה, העמידו אותו בקצה המסדרון עם הפנים אל הקיר, בעומדו שם ממתין, שמע צעקות רמות מתוך חדר סמוך: "אתה מוכן לדבר?" צעק אחד החוקרים ששהה בחדר. לאחר שתיקה קצרה, נשמעו לפתע צליפות שוט מחרידות. "הבנתי כי הנחקר הוא אחד מהחסידים", סיפר החסיד. |