תנ"ך: הבדלים בין גרסאות בדף

תנ"ך (עריכה)

גרסה מ־23:28, 8 בספטמבר 2020

נוספו 11 בתים , 8 בספטמבר 2020

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

נרקיס

820

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:תנך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תנ"ך בכריכה מהודרת]]
-'''תנ"ך - תורה נביאים וכתובים''' - שלשת החלקי של ה[[תורה שבכתב]], והיסוד ל[[תורה שבעל פה]]. ונקרא '''מקרא''' בלשון חז"ל.
+'''תנ"ך - תורה נביאים וכתובים''' - שלשת החלקים של ה[[תורה שבכתב]], והיסוד ל[[תורה שבעל פה]]. נקרא '''מקרא''' בלשון חז"ל.
 התנ"ך כולל עשרים וארבעה ספרים שנקראים "כ"ד ספרין דאורייתא", המחולקים ל"תורה", "נביאים" ו"כתובים".
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 התנ"ך נדפס לראשונה בשנת רמ"ח על ידי בני משפחות שונצינו, ומאז נדפסה במהדורות רבות.
-חסידי חב"ד בדורות עברו, אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ"ך. ו[[מנהג]] מסודר היה אצלם, אשר אחר לימוד שיעור [[משניות]] שאחרי תפילת [[שחרית]], בשעת קיפול ה[[טלית]] ו[[תפילין]] היו לומדים שיעור תנ"ך, באופן אשר במשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ"ך{{הערה|[[היום יום]] - [[י"א באדר א']]}}.
+חסידי חב"ד בדורות עברו, אפילו הבינונים שביניהם, היו בקיאים בתנ"ך. ו[[מנהג]] מסודר היה אצלם, שלאחר לימוד שיעור [[משניות]] שאחרי תפילת [[שחרית]], בשעת קיפול ה[[טלית]] ו[[תפילין]] היו לומדים שיעור תנ"ך, באופן שבמשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ"ך{{הערה|[[היום יום]] - [[י"א באדר א']]}}.
 ==בהלכה==
-בשולחן ערוך יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי"ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז, א}}: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". ה[[רמ"א]] מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". ה[[ש"ך]] מציין{{הערה|ס"ק יד}} שמקורו מדברי ה[[ר"ן]]{{הערה| בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין}} והתוספות{{הערה|בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}.
+בשולחן ערוך יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי"ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז, א}}: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". ה[[רמ"א]] מוסיף על כך: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". ה[[ש"ך]] מציין{{הערה|ס"ק יד}} שמקורו מדברי ה[[ר"ן]]{{הערה| בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין}} והתוספות{{הערה|בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}.
 ה[[מגן אברהם]] מבאר{{הערה|באו"ח סי' כח ס"ק ד}}, שאף שאין אותה קדושה לכולם{{הערה|כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על-ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש}}, לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ב[[רמ"א]] בסעיף אחר{{הערה|שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו}} כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.