מעיין: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 18 בתים ,  6 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
שורה 2: שורה 2:
'''מעיין''' הינו [[מים]] היוצאים וזוחלין מעמקי ה[[אדמה]], ומטהרים את האדם כאשר טובל הוא בהם, גם במקרה שאין בהם ארבעים סאה, ולמרות שהמים זוחלין - נעים כל הזמן, בשונה ממקוה שצריך ארבעים סאה, ושלא יהיו זוחלין. מי מעיין נקראים בתורה "מים חיים", היינו מים זכים ונובעים.
'''מעיין''' הינו [[מים]] היוצאים וזוחלין מעמקי ה[[אדמה]], ומטהרים את האדם כאשר טובל הוא בהם, גם במקרה שאין בהם ארבעים סאה, ולמרות שהמים זוחלין - נעים כל הזמן, בשונה ממקוה שצריך ארבעים סאה, ושלא יהיו זוחלין. מי מעיין נקראים בתורה "מים חיים", היינו מים זכים ונובעים.
==החילוק בין מקווה למעיין==
==החילוק בין מקווה למעיין==
למרות שהטבילה כשרה הן במעיין והן ב[[מקווה]], דינה של הטבילה במעיין, שונה מאשר הטבילה במקווה מים בדינים רבים. בשלשה דברים מצריכה התורה מים חיים: לטבילת זב<ref>ויקרא טו, יג.}}, להזאת דם צפור לטהרת המצורע<ref>ויקרא יד, ה-ז.}}, וקידוש מי חטאת של פרה אדומה<ref>במדבר יט, יז.}}.  
למרות שהטבילה כשרה הן במעיין והן ב[[מקווה]], דינה של הטבילה במעיין, שונה מאשר הטבילה במקווה מים בדינים רבים. בשלשה דברים מצריכה התורה מים חיים: לטבילת זב{{הערה|ויקרא טו, יג.}}, להזאת דם צפור לטהרת המצורע{{הערה|ויקרא יד, ה-ז.}}, וקידוש מי חטאת של פרה אדומה{{הערה|במדבר יט, יז.}}.  


על פי הלשון במכתבו של ה[[בעש"ט]], נקבע הלשון הרגיל בנוגע ל[[תורת החסידות]] - לשון הכתוב{{הערה|1= משלי ה, טז.}} "יפוצו מעינותיך חוצה".
על פי הלשון במכתבו של ה[[בעש"ט]], נקבע הלשון הרגיל בנוגע ל[[תורת החסידות]] - לשון הכתוב{{הערה|1= משלי ה, טז.}} "יפוצו מעינותיך חוצה".