רב סעדיה גאון: הבדלים בין גרסאות בדף

בשלב מסוים עבר לבגדד, ובקיץ של שנת 922 לכל המאוחר הוכתר בתואר "אלוף"<ref>תואר המראה על הסמכה גבוה להוראה, בזמן ישיבות הגאונים בבל, עדיין לא נתברר בדיוק מה כלל התואר.</ref>, ובשנים הבאות היה עסוק בפעילות ספרותית של חיבור ספרים תורניים – בהם ספרי הלכה וספרי פולמוס נגד הקראים.

על עוצמת השפעתו של רב סעדיה במלחמתו בקראות כתב אחד מחוקרי הקראים<ref> נתן שור, תולדות הקראים, עמ' 69</ref>:

אחת<ref>ראה בכל זה בקיצור בספר "אוצר ישראל" ועוד ספרים שחוברו במיוחד על מחלוקת זו.</ref> מהם הייתה השאלה באיזה יום בשנת ד' אלפים תרפ"ב יחול חג הפסח: ביום השני בשבוע או ביום השלישי בשבוע.

הדיון היה בין הראש ישיבה בארץ ישראל בשם בן מאיר<ref>כנראה ששמו אהרן. היה מיוחס לרשב"ג</ref> לבן רבי מאיר בן זכאי שהיה ראש הגולה. הרס"ג ורב כהן צדק. ורב סעדיה נטל חלק חשוב במאבק זה ונתפס כאחת הדמויות המובילות במחנה הבבלי. הוא ניצל את קשריו עם קהילות יהודיות ברחבי העולם ואת כישרונותיו הרטוריים כדי לשכנעם בצדקת הטיעון הבבלי, ובמידה רבה בני דורו או בו כמי שאחראי במידה ניכרת לכך שבסופו של דבר התקבלה השיטה הבבלית ברחבי העולם היהודי. רב סעדיה אף חיבר ספר בנושא "ספר המועדים" שבו מבטא את עמדתה של השיטה הבבלית בנושא.