עיוור: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 356 בתים ,  12 ביוני 2022
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ראה גם=" ב־"ראו גם=")
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''עיוור''' הוא אדם שחוש הראיה שלו פגום, וכתוצאה מכך אינו רואה. ישנם הרבה סוגים וסיבות לעיוורון, הבעיה יכולה להיות ב[[עין]] בעצבים או ב[[מח]].
'''עיוור''' הוא אדם שחוש הראיה שלו פגום, וכתוצאה מכך אינו רואה. ישנם הרבה סוגים וסיבות לעיוורון, הבעיה יכולה להיות ב[[עין]] בעצבים או ב[[מח]].


שורה 6: שורה 7:
[[הרבי]] שואל למה קוראים לעיוור "סגי נהור" שפירושו: ריבוי האור ולכאורה זהו [[לועג לרש]] שלעיוור אין ריבוי אור וראיה? ומבאר, שלעיוור באמת יש אור וראיה חזקה ביותר, אז למה אינו רואה? כי מרוב שהאור חזק כלי ה[[עין]] לא מצליחים להכיל אור זה ולכן אינו מצליח לראות.
[[הרבי]] שואל למה קוראים לעיוור "סגי נהור" שפירושו: ריבוי האור ולכאורה זהו [[לועג לרש]] שלעיוור אין ריבוי אור וראיה? ומבאר, שלעיוור באמת יש אור וראיה חזקה ביותר, אז למה אינו רואה? כי מרוב שהאור חזק כלי ה[[עין]] לא מצליחים להכיל אור זה ולכן אינו מצליח לראות.


ודוקא מתוך הירידה של אי הראיה (הזמנית), נעשה אחר כך עליה וראיה חזקה פי כמה{{הערה|[[דבר מלכות שופטים הערה 107}}, כיתרון ה[[אור]] מן ה[[חושך]]{{הערה|קהלת ב יג}}, שדוקא מתוך שיש חושך והעלם נעשה הגילוי של האור נעלה וחזק יותר.
ודוקא מתוך הירידה של אי הראיה (הזמנית), נעשה אחר כך עליה וראיה חזקה פי כמה{{הערה|[[דבר מלכות]] שופטים הערה 107}}, כיתרון ה[[אור]] מן ה[[חושך]]{{הערה|קהלת ב יג}}, שדוקא מתוך שיש חושך והעלם נעשה הגילוי של האור נעלה וחזק יותר.


==עורים בתורה==
==עורים בתורה==
שורה 34: שורה 35:


===[[נרות שבת]]===
===[[נרות שבת]]===
עדיף שבעלה של העיוורת ידליק. אם היתה רואה בעבר והורגלה להדליק יכולה להמשיך אך תשתדל להדליק ראשונה{{הערה|שו''ע אדה''ז סי' רס"ג, סי"ב}}
עדיף שבעלה של העיוורת ידליק. אם הייתה רואה בעבר והורגלה להדליק יכולה להמשיך אך תשתדל להדליק ראשונה{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' רס"ג, סי"ב}}


==העוורים ב[[גאולה]]==
==העוורים ב[[גאולה]]==
שורה 43: שורה 44:
כתב ברייל הוא כתב מיוחד לעוורים הנכתב על ידי הבלטת האותיות, ונקרא על ידי המישוש.
כתב ברייל הוא כתב מיוחד לעוורים הנכתב על ידי הבלטת האותיות, ונקרא על ידי המישוש.


בשנת [[תשנ"א]] הודפס [[ספר התניא]] בכתב ברייל ו[[הרבי]] הסביר{{הערה|דבר מלכות פרשת עקב אות טו ואילך}} שכעת [[משיח]] מוכרח לבוא, כי כבר קוים "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" עד שאפילו העוורים יכולים ללמוד את [[תורת החסידות]].
בשנת [[תנש"א]] הודפס [[ספר התניא]] בכתב ברייל ו[[הרבי]] הסביר{{הערה|דבר מלכות פרשת עקב אות טו ואילך}} שכעת [[משיח]] מוכרח לבוא, כי כבר קוים "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" עד שאפילו העוורים יכולים ללמוד את [[תורת החסידות]].
 
לפני כמה שנים, הודפס ספר ה[[דבר מלכות]] בכתב ברייל. ביוזמתם של שניאור אוריאן, ויוסף בן דוד (שהוא בעצמו סגי נהור).


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[לשון סגי נהור]]
*[[לשון סגי נהור]]
*[[חוש הראיה]]
*[[חוש הראיה]]
{{הערות שוליים|}}
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/242784/ הודפס הדבר מלכות בבריל]
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
12,904

עריכות