מעקה: הבדלים בין גרסאות בדף

[[מעקה]] היא מצווה מהתורה המופיעה בספר [[דברים]] (כב, ח), המחייבת בנית מעקה [[גג|לגג]]. בתרי"ג מצוות מחולקת מצווה זו ל[[מצוות עשה|עשה]]{{הערה|ספר המצוות עשה קפד}} ו[[מצוות לא תעשה|לא תעשה]]{{הערה|ספר המצוות לאו רצח}}. מצוות העשה קובעת שיש לבנות מעקה על הגג, מצוות הלא-תעשה קובעת איסור לאו, על המתרשל בבנית מעקה, או על אי הסרת כל מפגע בטיחותי.

'''לא תשים דמים בביתך''', אין לי אלא בית מנין לבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינם בית דירה.  

'''ועשית מעקה לגגך''', אין לי אלא גג מנין לרבות בורות שיחים ומערות חריצים ונעיצים? תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך. אם כן למה נאמר גג פרט לכבש בית לרבות היכל, גג פרט לאולם.  

'''חדש''', רבי אומר משעת חדשו עשה לו מעקה.   '''כמה הוא מעקה?''' מעגילו שלשה טפחים בית דורסו עשרה.   '''ועשית מעקה לגגך''', מצות עשה. '''ולא תשים דמים בביתך''', מצות לא תעשה. .... '''בית''' מיכן אמרו בית שאין בו ארבע על ארבע פטור מן המעקה.|מקור=ספרי כי תצא|אנגלית=}}

* כאשר יש סכנה להולכים בדרך ציבורית ליפול ל'''תוך''' רשותו של אדם אין מי שחייב לבנות מעקה ורצוי שיבנו שם מנהיגי המקום מעקה. עם זאת כאשר הסכנה גדולה{{הערה|דרך צרה, תהום עמוקה ועוד.}} חובה על מנהיגי המקום להקים שם מחיצה.

על פי דברי [[הרמב"ם]] אין מברכים על מצווה שנוסדה על מנת למנוע סכנה, אולם באותו פרק הוא כותב שמצוות מעקה שתוקנה משום סכנה כן מברכים אליה. לפני [[הרמב"ם]] פסקו הראשונים שאכן "לא תשים דמים בביתך" זו מצווה נפרדת מ"ועשית מעקה לגגך" אבל בעשיית מעקה לגג יש מצווה חיובית, לפתור את הבעיה דווקא על-ידי מעקה, ועל כך מברכים, וכן פסקו הרבה פוסקים וכן גם [[הרבי]].

לעומת זאת  ישנם פוסקים יחידים שכן פסקו שאין לברך על מצוות מעקה, כגון הרוקח והמאירי וכן הרב [[עובדיה יוסף]].

{{הערה|מקורות: ספרי עה"פ. רמב"ם פי"א מהל' ברכות ה"ד וה"ח. טושו"ע חו"מ סי' תכז, נו"כ, וערוך השלחן שם ס"י. שו"ע אדמו"ר הזקן הל' שמירת גו"נ ס"א-ג ו'אמרי יעקב' שם. שו"ת: שאילתות פ' עקב. הרשב"א ח"ג סי' רפג. יביע אומר ח"ח או"ח סי' כב אות כו. מנחת יצחק ח"ו סי' קיב. ספרים: שדי חמד, אסיפת דינים, מע' ברכות סי' א אות טז. הערות הרב אליהו לקיצור שו"ע סי' קצ. שיעור מקווה עמ' קפג. אגרות-קודש כרך יב ס"ע קפח. לקוטי-שיחות (מתורגם ללה"ק) ח"ב עמ' 87, וח"ט עמ' 144 בהערה, אתר חב"ד - צא"ח}}.

בשיחתו של [[הרבי]] , מסביר [[הרבי]] שעניין המעקה הוא אינו דווקא כפשוטו אלא סיבתו היא רוחנית. '''הגג''' מסמל את ענייני החול שאינם קשורים ל[[תורה]] ו[[מצוות]] ומשום כך יש חשש שהאדם שיתעסק בהם יפול , ולכן יש לשים '''מעקה''' שהוא גדר לענייני העולם שישמור עליו מליפול, ו'''המעקה''' הינו ההוספה במעשה טוב.