הכהן כמורה הוראה: הבדלים בין גרסאות בדף

לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן [[בית המקדש]], היה קיים '''בית הדין של הכהנים'''{{מקור}}.

בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין{{הערה|שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה}}. אולם, בסגנון ה[[משנה]] מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל{{מקור}}.

סמכות הכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה{{מקור}}. בחלק [[קבלה|הנסתר שבתורה]] מובאות מטרות אידאליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום{{מקור}}.

ה[[רמב"ם]], בספרו משנה תורה, מסביר ש[[יעקב אבינו]] הבדיל את בנו [[לוי]] משאר בניו - ופקד עליו ללמד ולהורות דרך השם ומצוות [[אברהם אבינו|אברהם]] אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות{{הערה|רמב"ם הלכות עבודה זרה א, ג}}{{מקור|סיבה=מה המקור לכך שהוראה זו המשיכה אצל בני אהרון הכהנים ולא נשארה אצל הלויים?}}.

בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת ה[[מזבח]], והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יום של [[בית המקדש]] הייתה מנוהלת על ידי '''ועידה מיוחדת של כהנים'''{{מקור}}.

ב[[משנה]], נקראה ועידה זו בשם '''בית דין של כהנים''' או בשם '''זקני כהונה'''{{הערה|[[משניות]] מסכת יומא א:ה}}{{מקור}}<!-- דרישת המקור לזהות בין שני המושגים -->. בנוסף לזהירות '''בית דין של הכהנים''' בעניין הפעילות היום יומית במקדש{{מקור}}, ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה{{מקור}}<!-- במשנה נאמר פעם אחת שהם גבו כתובה גבוהה יותר לבת כהן, לא כתוב מעבר על תפקודם - חפש במקורות המובאות בנוסף למסכת כתובות-->, כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה{{הערה|משנה מסכת כתובות א, ה. מסכת ראש השנה א, ז. מסכת כתוכות יג, א-ב}}.

בפירושו לחומש, מעיר האבן עזרא על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם נידה לדם זיבה{{הערה|ויקרא טו, א}}, הוא גם מסביר שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים{{הערה|ויקרא כא, א; עוד שתי דוגמאות: על הפסוק "אלקים לא תקלל" האבן עזרא מפרש שההזהרת הקללה הולך גם על דייני העם וגם על הכהנים בני לוי ש"עמהם התורה" - אבן עזרא לספר שמות כז, כז, ואבן עזרא לספר דברים לא, ט - "שהם מורי התורה"}}, כלל שעליו מעיד גם הספורנו{{הערה|'''וידבר משה והכהנים הלוים'''; שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה בהיות מוטל על הכהנים ללמד דעת את העם.. -ספורנו לדברים כז, ט}}. ה[[רמב"ן]], בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות{{הערה|רמב"ן לחומש דברים יז:ח}}. אכן, הספרי מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כ[[מלאכי השרת]].

בחומש גם מובאות מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כ[[דיין|דיינים]] על ענייני ריב ונגעים{{מקור}}. בדין '''נגע הצרעת''' נתנה לכהנים הסמכות הבלעדית לקבוע בפועל את הטומאה והטהרה{{הערה|דברים כא, ה}}.

בעניין [[עגלה ערופה]] מציין הספורנו, שהכהנים נבחרו לאלה ש"על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" בשל היותם בקיאים בתכונות בני העם, ואולי בחקירתם יימצא שופך דם הנקי{{הערה|ספורנו דברים כא, ה}}.

בנביא מצויין כי ראוי לכהן להורות את חוקי התורה לכל העם ולהוכיחם כשחוטאים{{הערה|מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם}}{{הערה|אבן עזרא ורד"ק - הושע ד, ד}}. במקום נוסף בנביא, מובא שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים את העם, והשרים היו הולכים איתם כדי לכפות את העם לעשות כדבריהם{{הערה|דברי הימים ב יז, ח ברש"י}}. עוד מוזכר בנביא, כי כאשר עם ישראל חוטאים, מונע מהם ה' את הכהן שיורה להם את משפטיו, וכששבים בתשובה דואג להם ה' לשופט שיורה להם את דרך התורה{{הערה|דברי הימים ב טו, ג ע"פ פירוש הרלב"ג}}.

ב[[ספר תהלים|ספר התהלים]] ודברי הימים{{מקור}} מתואר כי בזכות תפקידם של הכהנים כמורי צדק, הם זוכים ללבישת '''בגדי צדק'''{{הערה|תהלים קלב, ט ע"פ האבן עזרא}}.

הוראתו של הכהן הייתה חשובה בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה{{הערה|כדוגמא: [[רבי יהודה הנשיא]] שאל את [[רבי טרפון]] (שהיה כהן) מהו צריך להיות שוויו של השה בו יפדה את פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א}}{{מקור|סיבה=זה שרבי יהודה שאל את הכהן לשוויו של השה בו יפדה את פטר החמור אינו מקור לכך שלהוראת הכהן הייתה חשיבות באופן כללי, הרבה יותר סביר שרבי יהודה שאל בגלל שמן הסתם כהן, שנדרש להלכה הזו פעמים רבות יש ידיעה מה הדין.}}.

יש סוברים שעצם התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים{{הערה|'''לחם פנים''' במספר קטן גימטריא '''גל''' שהיה מגלה להם רזי תורה -ש"ך על התורה חלק א דף תקז.}}.

לפי דעתו של רבי יצחק, הכהן הוא מי שעושה את ה'ניחוח' בקרבן דהיינו הנחת רוח ל[[קדוש ברוך הוא]], וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא עם הארץ עבודתו פסולה{{הערה|זוהר חדש לרות פב. הובא ברקנטי}}. בצורה יותר חריפה, [[רבי שמעון בן יוחאי]] משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה{{הערה|ילקוט שמעוני לספר במדבר ד' שיא (הוצאת "המאור") הובא מספרי חלק ב דף קמח}} השוואה שגם רבי ינאי מסכים אליה{{הערה|מדרש תנחומא לפרשת תרומה א}}.

ה[[אדמו"ר האמצעי]] האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו{{הערה|וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו}}, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם{{הערה|כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] חלק בראשית}}, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "דרושי חתונה" חלק א דף קמה {{*}} ובספר מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל}}, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.}}.

[[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ז]], מסר מאמר שמסביר את הכח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה{{הערה|ספר מאמרי אדמו"ר [[המהר"ש]] תרכז דף שי.}}.

מובא בפרשני התורה שעל העם לבקש דברי הוראות מן הכהנים כדי למנוע תקלות נפוצות טרם שהן צומחות{{הערה|1=כלי יקר ויקרא יד, ב. {{*}} דברי הימים ב טו, ג וברש"י {{*}} מלאכי ב, ז ובמצודת דוד}}. אולם יש דעות שעל הכהן לצאת ממסגרת הקודש ולחזור אחרי העם כדי ללמדם תורה{{הערה|ילקוט שמעוני לספר שמות דף ת"ע (דפוס "המאור")}}

* ספר '''גבורת יצחק''' - ארצות הברית תשנ"ז (דף שפ"ז)