עריכה
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(עריכה) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי. | ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי. | ||
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]]. | לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]]{{הערה|שם=ליאדי}}. | ||
ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי | ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם לזמן קצר כל אחד בנו; רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות זמן קצר בלבד וכמעט לא היה להם חסידים ואפשר לומר שהם היו "רבנים" ולא אדמורי"ם, הרבי לא מזכיר אותם כאדמורים בהיום יום}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||