4,016
עריכות
←הלכה למעשה
| שורה 18: | שורה 18: | ||
המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי. | המעשר ראשון, אינו בעל קדושה, ולכמה דעות מופרש רק באופן סמלי {{הערה| הגדרת חלק מסוים של הפירות באמירתו שהוא מעשר -כלומר לקבוע מקומו בעת אמירת "סדר ההפרשה"}} ואינו ניתן ללוי, ולאחר סיום ההפרשה הוא נאכל עם שאר התוצרת לכל אדם, וזאת על פי הכלל ההלכתי המוציא מחבירו עליו הראיה, כלומר, על הלוי להביא הוכחות לכך שהוא אכן לוי - דבר שאינו מצוי בימינו. אמנם, רבים נוהגים גם כיום לתת מעשר ראשון ללוי על מנת שלא יהיה בדבר "גזל השבט" מבני לוי. | ||
נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]. | נטל תרומת מעשר עובר לבעל הפירות והוא רשאי לאכלן לאחר שהופרשו מהן תרומת מעשר {{הערה|מעשר מתוך המעשר - אחוז אחד מסך הפירות}} [[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]]. | ||
יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]. | יש חולקים באמרם שאין להסתמך על כלל המוציא מחבירו עליו הראייה כי אין הלוי מצווה על לקיחת המעשר אלא בעליו מצווים לתתנו [[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]]. ובאשר לחזקת ייחוסו של הלוי ישנם מעדיפים את הנתינה אל כהן מוחזק - שחזקתו כבן שבט לוי מבוססת יותר מאשר חזקתו של לוי שאינו כהן [[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור]]]. | ||