2,357
עריכות
←הקשר לחב"ד
(←משנתו) |
|||
| שורה 86: | שורה 86: | ||
*המהרש"ל היה [[מקובל]] גדול וכתב כמה ענינים בתורת ה[[קבלה]]{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ג, ולקמן בפיסקה "הקשר לחב"ד".}}. | *המהרש"ל היה [[מקובל]] גדול וכתב כמה ענינים בתורת ה[[קבלה]]{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ג, ולקמן בפיסקה "הקשר לחב"ד".}}. | ||
== | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות פרק פ"ג.}} שמוצאה של סבתו של [[אדמו"ר הזקן]] - מרת רחל, אשתו של רבי [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]] אביו של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]], אביו של אדה"ז, היה ממשפחה מכובדת מפוזנא, שהתייחסו למהרש"ל. | |||
בספר הזכרונות מביא אדמו"ר הריי"צ פרטים רבים בתולדות חייו של המהרש"ל{{הערה|כפי שניתן לראות לעיל בפיסקה תולדות חיים.}}. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטטים רבות את המהרש"ל ב[[שלחן ערוך]], [[צמח צדק]], ובשו"ת שלהם. אדמו"ר הזקן כותב בשו"ת שלו{{הערה|סימן י"ב.}}: {{ציטוטון|יש לסמוך על הפוסקים האחרונים שאנו נמשכים אחריהם בכל מקום ה"ה רמ"א ו'''רש"ל''' וט"ז וש"ך .. שכן דעת רש"ל וסיעתו (ומוכרח הוא ודאי..).}} ומציין את המהרש"ל כראש סיעת האחרונים הללו, שעליהם אנו סומכים בכל מקום. | |||
בשיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשי"א]], הקדיש הרבי שיחה שלמה לבאר את החילוק בין בני [[בבל]] לבני [[ארץ ישראל]], והשיחה מתבססת ברובה ע"פ דברי המהרש"ל. | |||
המהרש"ל כותב בספרו ים של שלמה{{הערה|מסכת גיטין פרק ד' סימן כ"ו. הובא גם בשם הגדולים לחיד"א, מערכת גדולים אות ש' בסופה.}} את הסבר השם '[[שניאור]]': אחד שם אביו היה מאיר, ושם אבי אשתו היה אורי, וכאשר נולד להם בן היה וויכוח כיצד לקרוא אותו, וכדי לעשות שלום קראוהו '''[[שניאור]]''', שמשמעותו שני אורות - מאיר ואורי. על סמך ביאור זה מתבססים רבותינו נשיאנו{{הערה|ראה ספר התולדות הבעש"ט חלק א' עמ' 126 ובנסמן בהערה 34 שם.}} שאדמו"ר הזקן נקרא שניאור ע"ש שני האורות - אור הנגלה ואור החסידות. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||