2,357
עריכות
←תולדות חיים
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
המהרש"ל נולד בשנת ה'ע"ר לאביו רבי יחיאל לוריא, שהיה רב העיר | המהרש"ל נולד בשנת ה'ע"ר לאביו רבי יחיאל לוריא, שהיה רב העיר סלוצק. | ||
בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר [[ | בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר פוזנא. אצל סבו זה למד המהרש"ל תורה, ובמשך שבע שנים למד אצל סבו יחד עם ה[[מהר"ל מפראג]], שהיה צעיר ממנו בשנתיים, על שני תלמידיו אלו אמר רבי יצחק שהוא יכול להמליץ את מאמר חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז' עמ' א'. מסכת מכות דף י' עמ' א'.}}, המהר"ל והמהרש"ל היו חברים טובים מאד, עד שהמהר"ל לא רצה להפרד מהמהרש"ל | ||
(ומסבו, רבו של המהר"ל) כדי להתחתן, ונשאר עוד שלש שנים כדי ללמוד בישיבה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ו (בתרגום ללה"ק - עמ' 98). ויש אומרים שבשנת רצ"ה, נשרף בית סבו, והוא עזב את העיר.}}. | |||
על שם סבו זה חתם המהרש"ל כמה פעמים בחתימתו - '''שר יצחק'''{{הערה|ראה לדוגמא שו"ת מהרש"ל, סימנים לו, נג, נד, נז.}}, ו'''שלמה רבי יצחק'''{{הערה|ראה שו"ת מהרש"ל סימן פ"ז.}}. | |||
לאחר פטירתו של סבו, בשנת רח"צ, עברו המהרש"ל והמהר"ל ללמוד בעיר קראקא, שם למדו יחד עם ה[[רמ"א]], המהרש"ל נשאר שם שלש שנים{{הערה|ראה ספר הזכרונות פרק פ"ד-פ"ה. אמנם יש אומרים שכבר בשנת רצ"ט הוא היה דיין וראש ישיבה בבריסק. ונראה שלפי אדמו"ר הריי"צ לא גורסים את התקופה שהוא היה בבריסק, ואמנם אין לכך מקור מבוסס, לבד מזאת שהוא סידר שם גט בשנת רצ"ט.}}. | |||
בשנת ש"א בערך התחתן המהרש"ל עם ליפקא, בתו של רבי קלמן הברקשטן{{הערה|יש החולקים על קביעה זו. רבי קלמן היה רב העיר וראש הישיבה בלבוב ואחר כך באוסטרהה. לאחר שעבר לכהן כרב העיר בריסק, מונה המהרש"ל לרב העיר אוסטראה במקומו. לאחר מכן הוא עלה ל[[ארץ ישראל]], והיה הרב הראשון לאשכנזים בירושלים, ואף נפגש עם ה[[אריז"ל]] (ראה חיד"א, מדבר קדמות מערכת י').}}{{הערה|קביעת התאריך הזו היא ע"פ ספר הזכרונות שם, אולם יש כותבים שהוא התחתן כבר בשנת רצ"ה, ואולי לאחר נישואיו נסע ללמוד בקראקא.}}{{הערה|יש אומרים שהוא מונה ל[[ראש הישיבה]], ו[[דיין]] של העיר בריסק. ויש הגורסים שהוא גם נולד בעיר זו.}}, בשנת ד"ש, עבר חמיו לכהן כרב העיר בריסק, והוא מילא את מקומו כרב העיר אוסטראה. בצו מלכותי מאותה תקופה, הוא מונה בתור רב הכולל של כל יהודי מדינת ואהלין. | |||
בשנת שי"ג, עבר לכהן כ[[רב]] ו[[ראש הישיבה]] בלובלין. בתחילה כיהן כראש ישיבתו של רבי שלום שכנא מלובלין, אך לאחר מחלוקת עם רבי ישראל בנו של רבי שלום שכנא על היחס לשיטת הפלפול, שיסד רבי שלום שכנא, והמהרש"ל נאבק בה, נאלץ לעזוב את הישיבה והקים ישיבה משלו. | |||
ה[[חיד"א]] כותב בספרו "שם הגדולים", בערכו של המהרש"ל, מינה המהרש"ל אדם שיבוא לביתו מדי יום להוכיחו כדי שיחזור בתשובה. | |||
המהרש"ל היה בן תקופתו וקרוב משפחתו של ה[[רמ"א]]{{הערה|אחיו של ה[[רמ"א]] התחתן עם אחותו של המהרש"ל.}}, הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעיתים ללשונות חריפים, אך שררו כבוד והערכה בין השניים. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות הפילוסופיה והדקדוק. למרות ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידיו של המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. ה[[של"ה]] כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. ואכן [[אדמו"ר הזקן]] בשלחנו מציין הרבה למהרש"ל כנגד הרמ"א. | |||
המהרש"ל היה תקיף מאד, והוא נודע בכתיבתו התקיפה נגד בני דורו, ואפילו נגד ה[[ראשונים]]. | |||
המהרש"ל נפטר בלובלין ב[[י"ב בכסלו] ה'של"ד. | |||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||