2,862
עריכות
←הקשר לחב"ד
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב [[חסידי חב"ד]], זהו מנהג הרקיקה ב'[[עלינו לשבח]]', שמהרי"ל מציין בספרו: {{ציטוטון|כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא{{הערה|היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.}}{{הערה|מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו [https://chabad.info/beis-medrash/298369/ מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח] {{אינפו}}.}}}}. ואכן רבים מ[[מנהגי חב"ד]] מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו. | בין המנהגים הידועים המגיעים מהמהרי"ל, ונהוגים בקרב [[חסידי חב"ד]], זהו מנהג הרקיקה ב'[[עלינו לשבח]]', שמהרי"ל מציין בספרו: {{ציטוטון|כשהיה אומר בעלינו לשבח להבל וריק היה מקיא – פעם אחת, כמו שנוהגין העולם, הכוונה של מקיא{{הערה|היינו היה יורק כפי היחס לע"ז וכן היה נהוג כאשר עוברים ליד כנסיות.}}{{הערה|מהרי"ל סדר מוסף של ר"ה עמ' רצ"ז. ראו [https://chabad.info/beis-medrash/298369/ מחקר הלכתי: רקיקה בעלינו לשבח] {{אינפו}}.}}}}. ואכן רבים מ[[מנהגי חב"ד]] מבוססים על מנהגים שכותב המהרי"ל בספרו. | ||
אחד מהמנהגים שכותב בספרו הוא, שב[[קריאת המגילה]] מגביהים את הקול באמירת הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"{{הערה|אסתר ו, א}}, מכיון שזהו עיקר הנס. [[הרבי הריי"צ]] מביא זאת בתחילת ה[[מאמר]] "בלילה ההוא" [[ת"ש]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&st=&pgnum=123 ספר המאמרים תרצ"ט - ת"ש עמוד 5].}}, ומבאר זאת. [[הרבי]] גם הוא מבאר את העניין ב[[מאמר|מאמרי]] [[חג הפורים]]{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140119#footnote2a3140119 מאמר בלילה ההוא תשד"מ].}} המיוסדים על מאמר אדמו"ר הריי"צ. | אחד מהמנהגים שכותב בספרו הוא, שב[[קריאת המגילה]] מגביהים את הקול באמירת הפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"{{הערה|אסתר ו, א}}, מכיון שזהו עיקר הנס. [[הרבי הריי"צ]] מביא זאת בתחילת ה[[מאמר]] "בלילה ההוא" [[ת"ש]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19800&st=&pgnum=123 ספר המאמרים תרצ"ט - ת"ש עמוד 5].}}, ומבאר זאת. [[הרבי]] גם הוא מבאר את העניין ב[[מאמר|מאמרי]] [[חג הפורים]]{{הערה|1=ראו לדוגמא ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140119#footnote2a3140119 מאמר בלילה ההוא תשד"מ]. [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140118 בלילה ההוא תשכ"ה].}} המיוסדים על מאמר אדמו"ר הריי"צ. | ||
הרבי מביא בשמו{{הערה|1=הרבי מציין לספר [[מטה אפרים]] על אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט, המביא זאת מ[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=70 לקוטי מהרי"ל הלכות הימים הנוראים].}} פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם [[ראש השנה]]. באחת מהאגרות כותב הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3796.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תשצו]. ההדגשה אינה במקור.}}: | הרבי מביא בשמו{{הערה|1=הרבי מציין לספר [[מטה אפרים]] על אורח חיים סימן תקפ"א סעיף ט, המביא זאת מ[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=70 לקוטי מהרי"ל הלכות הימים הנוראים].}} פעמים רבות, את המנהג לאחל ליהודים נוספים "כתיבה וחתימה טובה" וכדומה קודם [[ראש השנה]]. באחת מהאגרות כותב הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3796.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תשצו]. ההדגשה אינה במקור.}}: | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
{{ציטוטון|לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מלה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו ב'''ראשוני מחוקקי המנהגים''' מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה. .}} | {{ציטוטון|לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מלה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו ב'''ראשוני מחוקקי המנהגים''' מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה. .}} | ||
כמו כן מביא הרבי את שיטתו בנוגע לרפואות שבש"ס - ש[[נשתנו הטבעים]] ואסור לנסות בעניין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4349.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שמט].}}. | כמו כן מביא הרבי את שיטתו בנוגע לרפואות שבש"ס - ש[[נשתנו הטבעים]] ואסור לנסות בעניין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4349.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שמט], נדפס גם ב[[לקוטי שיחות]] חלק לא עמוד 268.}}. | ||
הביטוי {{ציטוטון|[[מנהג]] אבותינו תורה}} אותו מצטט הרבי פעמים רבות{{הערה1=ראו לדוגמא [https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15930_345.pdf [[מכתב כללי]] ח"י אלול תשמ"ח].}}, מקורו, בין השאר מהמהרי"ל{{הערה|הובא ב[[רמ"א]] יורה דעה סימן שעו סעיף ד. וראו [[תוספות]] דיבור המתחיל "נפסל" ב[[מסכת מנחות]] דף כ עמוד ב. ירושלמי [[פסחים]] פרק ד הלכה א.}}. | |||
באחת הפעמים שהזכיר הרבי את המנהג לדרוש ב[[שבת הגדול]], אמר הרבי{{הערה|1=בשיחת שבת פרשת וילך תשי"ט. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=448&hilite= שיחות קודש תשי"ט עמוד ח].}}: | באחת הפעמים שהזכיר הרבי את המנהג לדרוש ב[[שבת הגדול]], אמר הרבי{{הערה|1=בשיחת שבת פרשת וילך תשי"ט. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=448&hilite= שיחות קודש תשי"ט עמוד ח].}}: | ||