2,862
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
[[קובץ:תשמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, [[תשמ"ה]]. יוצא ל[[זאל הקטן]] לשמוע את [[קריאת התורה]] בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה]] | [[קובץ:תשמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, [[תשמ"ה]]. יוצא ל[[זאל הקטן]] לשמוע את [[קריאת התורה]] בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה]] | ||
הרבי הריי"צ | [[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע. | ||
עד תשמ"ח<ref>למעט תשכ"ה.</ref> התפלל הרבי בציבור בימי חול בעיקר תפלות מנחה ערבית<ref>בדרך כלל, אך לא בקביעות.</ref> ובימי הקריאה היה מגיע | עד [[תשמ"ח]]<ref>למעט [[תשכ"ה]].</ref> התפלל [[הרבי]] בציבור בימי חול בעיקר תפלות [[מנחה]] ו[[ערבית]]<ref>בדרך כלל, אך לא בקביעות.</ref> ובימי הקריאה היה מגיע מ[[קריאת התורה]] עד סיום התפילה. | ||
ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] על [[תשמ"ח]]<ref>בשנת [[תשמ"ו]] התפלל הרבי ב[[זאל הקטן]] ב[[שבת|שבתות]] מ[[שבת מברכים]] [[אדר א']], עד [[חג הפסח]], מחמת קושי בהליכה.</ref> התפלל מנחה ב[[ערב שבת]] ב[[זאל הקטן]], [[קבלת שבת]] ו[[שחרית]] ב[[זאל הגדול]], [[מנחה]] - כאשר היה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] היתה התפילה ב[[זאל הגדול]], כאשר לא היתה התוועדות בזאל הקטן. [[ערבית]] [[מוצאי שבת]] בזאל הקטן. | |||
בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] | בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] ב[[זאל הקטן]] את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]] נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן. | ||
כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת|שבתות]], ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת התפילות בימי החול וב[[מוצאי שבת]] המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]. | כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת|שבתות]], ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת התפילות בימי החול וב[[מוצאי שבת]] המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]. | ||
בעיתים מסויימים עשו לרבי מבנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]]<ref>בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. | בעיתים מסויימים עשו לרבי מבנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]]<ref>בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. ב[[תשנ"ב]] [[מנחה]] לפני [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון. וכן ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] עד [[תשמ"ח]] היה מנין מצומצם בסיום הצום.</ref>, במיוחד לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]]. | ||
===מקום הרבי בתפילה=== | ===מקום הרבי בתפילה=== | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן). | בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן). | ||
בעקבות | בעקבות הסתלקות הרבנית החל הרבי [[התוועדות עם הרבי#לאחר כ"ב שבט תשמ"ח|להתוועד מדי שבת]] בשעה אחת וחצי. בסיום ההתוועדות היה הרבי מתפלל את תפילת מנחה על בימת ההתוועדיות. | ||
במשך השנים לא היה מקומו של הרבי בזאל הגדול מוגבה, למעט חודש תשרי, וכאשר התפלל הרבי בזאל הגדול באופן חריג נפרש על מקומו שטיח. עם תחילת שנת [[תש"נ]] והתקבעות הנוהג לפיו הרבי מתפלל בזאל הגדול, הועמדה בימה קבועה על מקומו של הרבי. | במשך השנים לא היה מקומו של הרבי בזאל הגדול מוגבה, למעט חודש תשרי, וכאשר התפלל הרבי בזאל הגדול באופן חריג נפרש על מקומו שטיח. עם תחילת שנת [[תש"נ]] והתקבעות הנוהג לפיו הרבי מתפלל בזאל הגדול, הועמדה בימה קבועה על מקומו של הרבי. | ||
===הרבי עובר לפני העמוד=== | ===הרבי [[שליח ציבור|עובר לפני העמוד]]=== | ||
בשנת האבילות אחרי | בשנת האבילות אחרי הסתלקות אביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ב[[כ' מנחם אב]] [[תש"ד]] התפלל הרבי לפני העמוד ו[[בעל קורא|קרא בתורה]] במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן{{הערה|מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת ([[מעשה מלך]]).}}. | ||
בשנת האבלות אחרי | בשנת האבלות אחרי אימו [[הרבנית חנה]] שהסתלקה ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ז]], התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה"<ref>הסתלקה בשבת [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בעלות המנחה והובאה למנוחות למחרת ב[[ז' תשרי]]. ה[[שבעה]] נמשכה עד [[ערב יום כיפור]]. ממילא השבעה נמשכה ימים ספורים בלבד.</ref> בביתה ב-[[פרזדינט 1418]], וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג [[רבותינו נשיאנו]]. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את [[תפילת שחרית]] בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל | בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג [[רבותינו נשיאנו]]. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את [[תפילת שחרית]] בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] (למעט [[תפילת ערבית]] של [[מוצאי שבת]] אותה המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]). | ||
ימים שהרבי עובר לפני העמוד: | ימים שהרבי עובר לפני העמוד: | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
בימים שהרבי עבר לפני התיבה בדרך כלל מפני ריבוי הקהל התפלל בזאל הגדול. | בימים שהרבי עבר לפני התיבה בדרך כלל מפני ריבוי הקהל התפלל בזאל הגדול. | ||
===הרבי אומר קדיש=== | ===הרבי אומר [[קדיש]]=== | ||
ימים שהרבי נוהג לומר קדיש ממקומו: | ימים שהרבי נוהג לומר [[קדיש]] ממקומו: | ||
*[[ערב ראש השנה]]: אחרי סבו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]. | *[[ערב ראש השנה]]: אחרי סבו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]. | ||
*יום שני של [[ראש השנה]]: אחרי גיסתו [[הרבנית שיינא]] וגיסו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]]. | *יום שני של [[ראש השנה]]: אחרי גיסתו [[הרבנית שיינא]] וגיסו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]]. | ||
*[[י"ג אייר]]: יום ההילולא של אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]]. | *[[י"ג אייר]]: יום ההילולא של אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]]. | ||
עד תשמ"ח | עד [[תשמ"ח]], שאז הרבי היה מתפלל בדרך כלל רק תפלות [[מנחה]] ו[[ערבית]] במנין, היה הרבי מסיים פרקי [[משניות]] לפני התפילה ואומר אחריהם [[קדיש]]. | ||
===הזכות להתפלל במחיצת הרבי=== | ===הזכות להתפלל במחיצת הרבי=== | ||
| שורה 95: | שורה 95: | ||
*תפלת [[שחרית]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר. | *תפלת [[שחרית]] מתקיימת בשעה 10 בבוקר. | ||
:בתחילת התפילה מנגנים "שיבנה בית המקדש", | :בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן<ref>התחיל באמצע שנות הס'.</ref> "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]. | ||
:לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]]. | :לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]]. | ||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
:לאחר מכן מוכרז פתגם ה[[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. | :לאחר מכן מוכרז פתגם ה[[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. | ||
:בסיום התפילה מכריז | :בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] מתי מתקיימת התפילה הבאה. | ||
*תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15. | *תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15. | ||
| שורה 108: | שורה 108: | ||
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]<ref>מלאחר [[שמחת תורה]].</ref> בשעה 6:45<ref>לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.</ref> , וב[[קיץ]]<ref>לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.</ref> בשעה 9:30. | * תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]<ref>מלאחר [[שמחת תורה]].</ref> בשעה 6:45<ref>לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.</ref> , וב[[קיץ]]<ref>לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.</ref> בשעה 9:30. | ||
:בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף | :בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]]. | ||
==תפילת שבת== | ==תפילת שבת== | ||
ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]]. | ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]]. | ||
===קבלת שבת=== | ===קבלת שבת=== | ||
קבלת שבת בדרך כלל | [[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל כ25-29 דקות לאחר ה[[שקיעה]]. | ||
הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]] | הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]]{{הבהרה|מתי?}} שאל את רשות הרבי לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל ב[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]], וכך נהוג עד היום, | ||
לעיתים הרבי עודד את | לעיתים הרבי עודד את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה. | ||
כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות יחי | כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות יחי באותה מנגינה אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. | ||
ביציאה | ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר ל[[גבאי|גבאים]] {{ציטוטון|גוט שבת}}. | ||
===שחרית | ===[[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]]=== | ||
התפילה מתחילה בשעה 10<ref>יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.</ref>, לבד מ[[שבת מברכים]] | התפילה מתחילה בשעה 10<ref>יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.</ref>, לבד מ[[שבת מברכים]] ש[[שבת מברכים|אמירת התהילים]] מתחילה ב 8:30 והתפילה ב 10:30 | ||
נוהגים לנגן ב: | נוהגים לנגן ב: | ||
| שורה 143: | שורה 143: | ||
===[[שליח ציבור|בעלי תפילה]]=== | ===[[שליח ציבור|בעלי תפילה]]=== | ||
*הרב שמעון הרץ, | *הרב שמעון הרץ, ב[[קבלת שבת]] ולפעמים בשחרית של שבת | ||
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת. | *הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת. | ||
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו"בתפילת גשם" ו"בתפילת טל"<ref>באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.</ref>. | *הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)]] ו"בתפילת גשם" ו"בתפילת טל"<ref>באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.</ref>. | ||
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את | *הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט). | ||
*הרב לוי גאייר | *הרב לוי גאייר | ||
==בימים נוראים== | ==בימים נוראים== | ||
בהנהגת [[הרבי]]{{מקור}}, כל תפילה ב[[ימים הנוראים]] מתחילה בניגון [[אבינו מלכנו]]. לבד אם חל בשבת. | |||
קודם [[תפילת ערבית]] של [[ראש השנה]] אחרי [[ערב ראש השנה (מנהגים)#אמירת תהילים קודם ערבית דראש השנה|אמירת תהילים]] היה הרבי מתחיל לנגן ברוב השנים אבינו מלכנו, וכך נוהגים היום. | |||
קודם תפילה כל נדרי נוהג הרבי לומר | קודם תפילה [[כל נדרי]] נוהג הרבי לומר [[תהילים]] בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות. | ||
לאחר [[תפילת ערבית]], הנהיג הרבי לומר את כל ספר ה[[תהילים]] מתחילתו ועד סופו. | |||
===בעלי תפילה בימים נוראים=== | ===בעלי תפילה בימים נוראים=== | ||
*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] | *הרב [[שניאור זלמן דוכמן]]. | ||
*הרב [[יוסף וינברג]], במוצאי שבת סליחות, | *הרב [[יוסף וינברג]], במוצאי [[שבת סליחות]], וב[[ימים נוראים]]. | ||
*הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] | *הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]. | ||
*הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]] | *הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]]. | ||
*הרב [[אלעזר קעניג]], | *הרב [[אלעזר קעניג]], ב[[תשרי]] בשנות ה[[תש"ס]] וה[[תש"ע]]. | ||
*הרב [[שמואל זלמנוב]], | *הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך [[ספר הניגונים]]. חיבר את מנגינת [[ניגון הקפות|ניגון ר' לוי יצחק]] אביו של הרבי, עם פיוט [[היום תאמצנו]]. | ||
*הרב [[משה לברטוב]]. | |||
*הרב [[משה לברטוב]] | *הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]. | ||
*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]] | *הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים. | ||
*הרב [[משה טלישבסקי]] | *הרב אליהו איידלמן, [[מלמד|מלמד תשב"ר]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]. בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי|גבאים]] להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]. | ||
*הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]]. | |||
*הרב אליהו איידלמן | |||
*הרב [[יעקב הרצוג]]. | |||
*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת [[תשע"ט]] ואילך. | *הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת [[תשע"ט]] ואילך. | ||
==בשמני עצרת שמחת תורה== | ==בשמני עצרת שמחת תורה== | ||
בליל [[שמיני עצרת]] אחר התפילה | בליל [[שמיני עצרת]] אחר התפילה נהוג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות [[קידוש]] ו[[התוועדות|להתוועד]] כהכנה ל[[הקפות]]. | ||
סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הראת]]. | סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הראת]]. | ||
| שורה 182: | שורה 181: | ||
===בעלי תפילה=== | ===בעלי תפילה=== | ||
*הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], | *הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], היה מתפלל בעמוד ב[[שמחת תורה]] עקב [[יארצייט]]{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}. | ||
*הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], שמחת תורה | *הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], [[שמחת תורה]]{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}. | ||
==קריאת התורה== | ==[[קריאת התורה]]== | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}} | ||
בבית הכנסת קוראים | בבית הכנסת [[קריאת התורה|קוראים]] ב[[ספרי תורה]] מיוחדים כגון [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]]. ועוד. | ||
==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת== | ==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת== | ||
המנהג בבית המדרש שה[[כהנים]] [[נשיאת כפיים|נושאים כפיים]] באופן אותו כותב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|הובא ב[[סידור תהלת ה']] עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.}} "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא | המנהג בבית המדרש שה[[כהנים]] [[נשיאת כפיים|נושאים כפיים]] באופן אותו כותב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|הובא ב[[סידור תהלת ה']] עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.}} "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ב[[יום טוב]] שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים ב[[תפילת מוסף|מוסף]] אפילו חל ב[[שבת]] וכן [[יום הכיפורים]]"{{הערה|ב[[ראש השנה]] גם.}}. | ||
בשעת נשיאת כפיים | בשעת [[נשיאת כפיים]] נוהג [[הרבי]] לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור. | ||
הכהנים יורדים לאחר ה[[קדיש]] שלם | הכהנים יורדים לאחר ה[[קדיש]] שלם והרבי נוהג לומר להם {{ציטוטון|ישר כח כהן}}. | ||
מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] | מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] בהם נוהגים לישא כפיים בכל [[שבת]], אך חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ב[[יום טוב]] כפי המנהג ב-[[770]]. | ||
===חשיבות נשיאת כפיים ב-770=== | ===חשיבות נשיאת כפיים ב-770=== | ||
במכתב מיום [[כ"ה תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב אגרת שה]}}, כותב הרב לר' [[יעקב כץ|יעקב הכהן כץ]] שאף שמצות [[נשיאת כפיים]] היא ב[[בית כנסת]] במקומו של הכהן, הנה ה[[משנה]]{{הערה|סוטה לז, ע"ב.}} מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים ב[[בית המקדש]] שהיא נעלית {{מונחון|באין ערוך|ללא השוואה}} מאשר נשיאת כפיים "במדינה", מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת [[ביטול]] גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך [[אור]] אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת ה[[גלות]] כאשר [[חסיד]] מגיע ל[[בית המדרש]] של הרבי מתגלה בו ה[[ביטול]] שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים ב[[בית מדרש]] אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה. | במכתב מיום [[כ"ה תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב אגרת שה]}}, כותב הרב לר' [[יעקב כץ|יעקב הכהן כץ]] שאף שמצות [[נשיאת כפיים]] היא ב[[בית כנסת]] במקומו של הכהן, הנה ה[[משנה]]{{הערה|סוטה לז, ע"ב.}} מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים ב[[בית המקדש]] שהיא נעלית {{מונחון|באין ערוך|ללא השוואה}} מאשר נשיאת כפיים {{מונחון|"במדינה"|בשאר העולם}}, מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת [[ביטול]] גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך [[אור]] אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת ה[[גלות]] כאשר [[חסיד]] מגיע ל[[בית המדרש]] של הרבי מתגלה בו ה[[ביטול]] שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים ב[[בית מדרש]] אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||