2,765
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דף היומי.jpg|200px|thumb|left|הלוח שערך רבי מאיר שפירא, עם תחילת המחזור הראשון של הדף היומי.]] | [[קובץ:דף היומי.jpg|200px|thumb|left|הלוח שערך רבי מאיר שפירא, עם תחילת המחזור הראשון של הדף היומי.]] | ||
תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסיה הגדולה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]]. | תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסיה הגדולה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]]. | ||
== תקנת הדף היומי בחב"ד == | == תקנת הדף היומי בחב"ד == | ||
למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; [[הרבי הריי"צ]] לא שלל אותה בפירוש, אך לא הורה ל[[תלמידי התמימים]] להשתתף בה, והרבי אמר שדבר זה מורה "תכלית השלילה לזה"{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ('''[[תוכן קצר]]''', [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח']; [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית משיחה זו]).}}. | למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; [[הרבי הריי"צ]] לא שלל אותה בפירוש, אך לא הורה ל[[תלמידי התמימים]] להשתתף בה, והרבי אמר שדבר זה מורה "תכלית השלילה לזה"{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ('''[[תוכן קצר]]''', [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח']; [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית משיחה זו]).}}. | ||
שורה 10: | שורה 6: | ||
הרבי הסביר, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"{{מונחון|נהרא נהרא ופשטיה|נהרות הבאים ממקור אחד ומתפשטים לכיוונים שונים}}"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל{{הערה|שם=שלח}}. | הרבי הסביר, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"{{מונחון|נהרא נהרא ופשטיה|נהרות הבאים ממקור אחד ומתפשטים לכיוונים שונים}}"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל{{הערה|שם=שלח}}. | ||
מנגד אדמו"ר הריי"צ אמר לבעלי בתים כמה וכמה פעמים על כך שצריכים ללמוד את הדף היומי. | מנגד אדמו"ר הריי"צ אמר לבעלי בתים כמה וכמה פעמים על כך שצריכים ללמוד את הדף היומי{{מקור}}. | ||
הרבי נתן לזה דוגמא מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}. | הרבי נתן לזה דוגמא מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}. | ||
שורה 21: | שורה 17: | ||
[[הרבי הריי"צ]] תיקן בשיחות [[שמחת תורה]] ו[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ג]] לימוד של עמוד גמרא יומי. התקנה קדמה בחצי שנה לתקנת הדף היומי. | [[הרבי הריי"צ]] תיקן בשיחות [[שמחת תורה]] ו[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ג]] לימוד של עמוד גמרא יומי. התקנה קדמה בחצי שנה לתקנת הדף היומי. | ||
==מקור קדום== | |||
אחרי פטירת [[המגיד ממזריטש]] התכנסו תלמידי המגיד יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] וכבר אז קבעו תקנה שככל יום יהיו צריכים ללמוד דף ליום{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד , חלק ג'}}. | |||
==מסלולי לימוד אחרים== | ==מסלולי לימוד אחרים== |
עריכות