סירטוק: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 2 בתים ,  21 ביולי 2020
שורה 57: שורה 57:
מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]], ועד לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק.
מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]], ועד לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק.


בימי חול היו נוהגים רבותינו נשיאנו להתלבש בקפוטה שחורה וארוכה, וב[[שבת|שבתות]] ו[[מועד|מועדי ישראל]] נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך שהיו לובשים מלבוש משי לבן נעוצה בכך שלפי המסורת{{מקור}} כך היה נוהג אף [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שהמקור למנהג זה אף קדום יותר ומקורו עוד ב[[האריז"ל]] שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן.  
בימי חול היו נוהגים רבותינו נשיאנו להתלבש בקפוטה שחורה וארוכה, וב[[שבת|שבתות]] ו[[מועד|מועדי ישראל]] נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך שהיו לובשים מלבוש משי לבן נעוצה בכך שלפי המסורת{{מקור}} כך היה נוהג אף [[הבעל שם טוב]], ויש אומרים שהמקור למנהג זה אף קדום יותר ומקורו עוד ב[[האריז"ל]] שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן. והסיבה שצבעו הוא לבן היא בשל כך שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על ה[[גלות]] ועל חורבן הבית, אך מכיון ששבת עניינה הוא [[שמחה]] השוללת את העצב{{מקור}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, וצבע לבן הוא הפך עניין הגלות ומראהו כאור, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם [[הגאולה]] (לבן).
 
והסיבה שצבעו הוא לבן היא בשל כך שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על ה[[גלות]] ועל חורבן הבית, אך מכיון ששבת עניינה הוא [[שמחה]] השוללת את העצב{{מקור}} הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, וצבע לבן הוא הפך עניין הגלות ומראהו כאור, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם [[הגאולה]] (לבן).


המנהג של חבישת המלבוש הלבן בשבתות, ואף חבישת הקפוטת משי הארוכה השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם כובע קנייטש בימות החול{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}} כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך עם [[כובע קנייטש]] וסירטוק בעקבות מצבו הבריאותי שהיה רעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות להלך בדרכים כדי ללכת לרופאים, וכשהיה הולך ברדכים לא היה חפץ בכך שידעו שהוא רבי, ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמור המהר"ש הוא הגיע עד לעיירה בעלזא, שם פגש באדמו"ר יששכר דב זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}.
המנהג של חבישת המלבוש הלבן בשבתות, ואף חבישת הקפוטת משי הארוכה השתנה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם כובע קנייטש בימות החול{{הערה|אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה ב[[ליובאוויטש (עיירה)|עיירה ליובאוויטש]]}} כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. [[אדמו"ר המהר"ש]] הלך עם [[כובע קנייטש]] וסירטוק בעקבות מצבו הבריאותי שהיה רעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות להלך בדרכים כדי ללכת לרופאים, וכשהיה הולך ברדכים לא היה חפץ בכך שידעו שהוא רבי, ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידים{{הערה|בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמור המהר"ש הוא הגיע עד לעיירה בעלזא, שם פגש באדמו"ר יששכר דב זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..}}.
12,904

עריכות