444
עריכות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (עפ"י המכלול בערך זה ובדף השיחה שם) |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]] | [[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]] | ||
'''בחירות לכנסת''' היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת [[מדינת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). לרוב הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד והמפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים. | '''בחירות לכנסת''' היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת [[מדינת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). לרוב הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד והמפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים. | ||
==ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות== | |||
== דעת הרבי מליובאוויטש == | |||
רובם של גדולי ישראל ובראשם [[רבי אהרן מבעלזא]], [[רבי דוב בעריש ווידנפעלד]] [[הרב מטשעבין]], [[רבי ישראל אלתר|הבית ישראל]] מ[[חסידות גור|גור]], [[רבי חיים מאיר הגר|האמרי חיים]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] הורו ואף כתבו "[[קול קורא]]"{{הערה|ראו בחוברת [https://drive.google.com/file/d/1H0GlhPlNjWlbZH8D54nIZ46k4T5US78I/view?usp=drive_open ובחרת בחיים]" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.}} להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מה[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לכנסת הראשונה]] בשנת [[ה'תש"ט]], וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו. | |||
זאת לעומת רבני בד"ץ העדה החרדית וכן [[רבי אברהם יצחק קאהן]] אשר אסרו את ההשתתפות בבחירות לכנסת כבר בבחירות הראשונות. ב[[בחירות לכנסת השנייה]] בשנת [[ה'תשי"א]] הצטרף לאוסרים [[רבי יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]]. | |||
הרבי הסביר במכתבים ארוכים ומנומקים את דעת המתירים, ושולל לחלוטין את דעת האוסרים: | |||
{{ציטוט|"..ב) במ"ש הנ"ל בענין ההשתתפות בהבחירות, הנה אנו אין לנו אלא דברי נשיאנו, היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר גם עתה עומד במקום ומשמש וגם כאן, ולהבחירות לכנסת הראשונה צוה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר, אלא שמחוייבים בזה. | |||
ואף שכניסה בקאאליציע, לדעתי, אסורה מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'- הנה כל מי שיש בידו תעודת אזרח, ובמילא יש בידו רשות הבחירה ('''ובעצם לקיחתו את התעודה הרי מודה, ולא באונס, בההנהגה דשם'''), ואם לאחרי זה אינו משתתף בבחירות, וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים, ויש מקום לומר שעי"ז תהי' הכרעה בחוק "גדול" או אפילו קטן - בעת שיצביעו על החוק שלא כדבעי, '''הרי תקלת הרבים, ח"ו, תלויה גם בו'''. ועדיין לא מצאתי האיש - וועלכער זאל האבען ברייטע פלייצעס שיכול לשאת תקלה עליו. | |||
מובן שאין הדברים הנ"ל שייכים לאלו אשר אי מכירים כלל בההנהגה או שאינם רוצים לנסוע לאה"ק ת"ו מטעם זה וכו', '''אבל הנמצאים שם ומשתתפים באיזה ענין שיהיה {{הערה|בשולי המכתב הוסיף: "כדאי לשאול את הנ"ל אם נהנה הוא ומשלם (ומסייעם עי"ז) בעד שירות המים, החשמל וכיו"ב. אם משלם המסים (שמזה ניתן ג"כ להחזקת משרד הדתות - ל' רבים - ועניניו) ועוד ועוד. והרי זה סיוע ממש, ולא השתתפות גרידא. וכמה פעמים נאסר הוא או מהחברותא שלו על אי תשלום מסים? - ואם באמת האלט ער בא דער דרגא אודותה כותב - מפני מה אינו מקיים פס"ד הרמב"ם הל' דעות רפ"ו."}} שם ורק שבפרט דהשתתפות בבחירות מבליטים קנאותם, הרי זה איפכא מסתברא'''. | |||
ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת ב"כ (דעפוטאט) אחד יכולה היתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל. | |||
מובן מעצמו שברשותו לכתוב להנ"ל את כל מה שכתבתי כאן אודות הבחירות, ויכול לג"כ להוסיף חריפות בזה - כי כמה שיוסיף - אין זה ממצה את כל הענין. ודוקא לפני מתן תורה היה מקום להנהגת נח שהציל את עצמו, ולא הוכיח את בני דורו כדבעי, וכדאיתא בזהר הק', מה שאין כן לאחר מתן תורה, אשר כל ישראל הם קומה אחת שלימה. וכמבואר ג"כ בענין מתן תורה דאזלינן מני', שאילו היו הששים רבוא חסר אחד (ובמילא גם מיכה שהעמיד פסל - בכלל זה) לא היתה ח"ו התורה ניתנת. וכדאיתא בדברים רבה פ' ז, ח. ובמכילתא דרשב"י.}}{{הערה|1=::מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}} | |||
==דעת הרבי בענין המפלגה בה יש לבחור== | |||
[[הרבי]] במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט [[בחירות תשמ"ט]]), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר{{הערה|"על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה‘ צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה‘ וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". [[אגרות קודש]] חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה, }}, שיטה אותה ביסס על דברי חותנו [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|"במענה על כתבו מ[[י"ז חשוון]], ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף [[תש"ט]].}}. כמו כן ביקש הרבי שיעשו חזית דתית טכנית. | [[הרבי]] במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט [[בחירות תשמ"ט]]), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר{{הערה|"על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה‘ צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה‘ וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". [[אגרות קודש]] חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה, }}, שיטה אותה ביסס על דברי חותנו [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|"במענה על כתבו מ[[י"ז חשוון]], ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף [[תש"ט]].}}. כמו כן ביקש הרבי שיעשו חזית דתית טכנית. | ||