12,906
עריכות
אין תקציר עריכה
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
כיום בכל גמרא מצויה מצוי פירוש התוספות לצד [[פירוש רש"י]], פירוש התוספות מצוי בצד החיצוני של עמוד הגמרא, בעוד פירוש רש"י מצוי בצד הפנימי של העמוד. | כיום בכל גמרא מצויה מצוי פירוש התוספות לצד [[פירוש רש"י]], פירוש התוספות מצוי בצד החיצוני של עמוד הגמרא, בעוד פירוש רש"י מצוי בצד הפנימי של העמוד. | ||
בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של ה[[אמוראים]] בישיבות [[ישיבת נהרדעא|נערדעא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]]. | בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של ה[[אמוראים]] בישיבות [[ישיבת נהרדעא|נערדעא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]]. לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד ה[[חברותא|חברותות]] שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית{{הערה|ראה פסקה [[משתמש:חסיד של הרבי/בעלי התוספות#שיטתם|שיטתם]]}}. | ||
לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד ה[[חברותא|חברותות]] שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית{{הערה|ראה פסקה [[משתמש:חסיד של הרבי/בעלי התוספות#שיטתם|שיטתם]]}}. | |||
בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש, בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים ואת כל מהלת הסוגיות היו רושמים לפניהם. | בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש, בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים ואת כל מהלת הסוגיות היו רושמים לפניהם. | ||