מאיר גורקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב [[מוסר]] ידוע בשם דוד איצ'ה מ[[באברויסק]] שבעברו היה [[תמים]] ולמד ב[[ישיבות תומכי תמימים]]. דוד איטשע הגיע לעיר מחופש ב[[לבוש חסידי]] בהגיעו אל [[בית הכנסת]] פגש [[אברך]] אחד מאנש שלא הצטיין בעודף שכלו ושאל אותו איפה יש מקום ללון האברך שלא הבין עם מי יש לו עסק ראה זכות לעזור לאברך בוגר [[תומכי תמימים]] ולקחו לביתו של ר מאיר, בדרך הצליח המוסר להשיג פרטיהם של כל החסידים. וגם התארח בבית כמה מהחסידים שלא חשדו ביניהם הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[נחום יצחק פינסון]]. [[ח' אדר]] היתה אסיפה חשאית שבאו הנוכחים לידי החלטה להקים [[ישיבה]] אחר [[פסח]] -היוזם הוא ר' מאיר...

במשך החורף לא ישנו בביתם בלילות. כחודש-חודשיים לאחר ביקורו של המוסר ב[[שבת קודש]] לפני [[מנחה]] ביקרו הרשעים בביתיהם של כמה חסידים ביניהם ר' מאיר. ר' מאיר היה ישן בבית של ר' [[ישראל יהודה לוין]] שהתחתן עם בת ר' מאיר מרת איטה דבורה אולם במוצאי [[שושן פורים]] אחר [[התוועדות]] החסידים סמכו על כך שבלילה מתחיל יום חג ב[[רוסיה]]{{הערה|חג ה-8 במרץ - יום האישה}} ולכן העריכו שבמהלך החג לא יערכו מעצרים וגם קיוו כי זכות חג ה[[פורים]] יגן עליהם. אך כאשר כלה החג התברר שהמשטרה עצרה חמשה חסידים, שלושת החסידים אצלם ביקר המוסר, הרב [[צמח גורביץ]] והרב [[שמואל כצמן]]. האחרון הצליח להשתחרר בעקבות קשריו{{הערה|קיים אי וודאות אם הם נשלחו ל[[קייב]] או שהו ב[[חרקוב]] אבל מהמסמכים נראה ששהו בקייב ב[[פסח]] ואכלו רק [[סוכר]] וכו'.}}. לאחר חקירות ארוכות ומתישות נגזר על ארבעה חסידים תמימים וישרים להישלח לגלות, אותה הצליחו לשרוד רק הרב גורקוב והרב גורביץ.  

כאמור לעיל ר' מאיר רצה לעשות ישיבה לפיכך נאשם{{הערה|מתוך התיק}} 1) בניהול תעמולה לאומנית אנטי סובטית מתוך שימוש חזק בחומר דתי. 2) חברות בארגון קלריקלי אנטי מהפכני. 3) גיוס כספים בקרב האוכלסייה היהודית לצרכי פעילות אנטי מהפכנית{{הערה|על פי מסמכים החסידים הופללו על ידי המוסר הנ"ל.}}.