37,397
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==כתיבה לרבי== | ==כתיבה לרבי== | ||
מאז קיבל הרבי על עצמו את [[קבלת הנשיאות|עול הנשיאות]], נכתבו אל כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א רבבות-רבבות מכתבים במגוון רחב של נושאים ותחומים, ממכתבים בענינים אישיים ביותר, ועד למכתבים העוסקים בנושאים צבוריים וכלל עולמיים. הרבי עצמו העיד: "קורא אני את כל המכתבים המתקבלים על שמי, וגם עונה עליהם בעצמי . . וכנהוג מימים ימימה ומדורות" | מאז קיבל הרבי על עצמו את [[קבלת הנשיאות|עול הנשיאות]], נכתבו אל כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א רבבות-רבבות מכתבים במגוון רחב של נושאים ותחומים, ממכתבים בענינים אישיים ביותר, ועד למכתבים העוסקים בנושאים צבוריים וכלל עולמיים. הרבי עצמו העיד: "קורא אני את כל המכתבים המתקבלים על שמי, וגם עונה עליהם בעצמי . . וכנהוג מימים ימימה ומדורות"{{הערה|[[ט"ו בשבט]] [[תשכ"א]].}}. | ||
ברבים ממכתביו מבקש הרבי ואף תובע שיכתבו אליו. הדבר ניכר מאד בהתבטאות השכיחה "לאחר הפסק ארוך - נתקבל מכתבו" ובביטויים נוספים. | ברבים ממכתביו מבקש הרבי ואף תובע שיכתבו אליו. הדבר ניכר מאד בהתבטאות השכיחה "לאחר הפסק ארוך - נתקבל מכתבו" ובביטויים נוספים. | ||
על בקשה זו | על בקשה זו חזר הרבי גם בהזדמנויות נוספות, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] וב[[יחידות|יחידויות]] רבות. | ||
הרבי הבהיר שקריאת המכתבים איננה מכבידה עליו, ואדרבה. במכתב דלהלן ניתן לראות את שביעות רצונו הק' מקשר המכתבים עם אנ"ש: "בכל עת הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ"ש יחיו, כי אם הידיעות טובות הנה אזי גורם זה קורת רוח ושמחה וגם אם | הרבי הבהיר שקריאת המכתבים איננה מכבידה עליו, ואדרבה. במכתב דלהלן ניתן לראות את שביעות רצונו הק' מקשר המכתבים עם [[אנ"ש]]: "בכל עת הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ"ש יחיו, כי אם הידיעות טובות הנה אזי גורם זה קורת רוח ושמחה וגם אם חס ושלום להיפך, על כל פנים זה גופא - העמידה בקישור מכתבים - מחזק, און מאכט קלענער דעם געפיל פון עלנטקייט [= ומקטין את רגש הבדידות] ונמיכת הרוח. וידוע המבואר בכמה ספרים, שאף אם אי אפשר לעזור בגשמיות, הרי עכ"פ מחשבה טובה ואיחולים טובים של אחד מישראל לחברו ענין הוא"{{הערה|[[כ"ח מנחם אב]] [[תש"י]].}}. | ||
בביקור ה[[שלוחים]] | בביקור ה[[שלוחים]] בארץ הקודש בשנת [[תשט"ז]], אמרו הללו לאישיות מסוימת כי קריאת מכתבים איננה מכבידה על הרבי, הרבי מאשר זאת: "ובוודאי צדקו השלוחים אשר אין מכתבים מכבידים עליי, והלוואי שנזכה בתוככי כלל ישראל שתוכן מכתב איש לרעהו יהיה משמח הן בגשמיות והן ברוחניות ובטוב הנראה והנגלה"{{הערה|[[י"ב חשון]] [[תשי"ז]].}}. | ||
מנגד, היו כאלו שעשו מהכתיבה לרבי עיקר, ומעבודתם בפועל - טפל, וכתבו לרבי מכתבים ארוכים ומפורטים על דברים שכביכול נעשו על | מנגד, היו כאלו שעשו מהכתיבה לרבי עיקר, ומעבודתם בפועל - טפל, וכתבו לרבי מכתבים ארוכים ומפורטים על דברים שכביכול נעשו על ידם, דברים שהמרחק בינם ובין מה שהתרחש במציאות - היה רב. הרבי שלל תופעה זו בחריפות בלתי מצויה: | ||
"ישנם החושבים שלכל לראש יש להשתדל לכתוב אלי מכתבים, וכל המרבה הרי זה משובח - ללא כל | "ישנם החושבים שלכל לראש יש להשתדל לכתוב אלי מכתבים, וכל המרבה הרי זה משובח - ללא כל נפקא מינה מיהו הכותב, מהו מעמדו ומצבו, על איזה ענין הוא כותב וכו' - העיקר הוא לכתוב מכתבים. ועד כדי כך, שכמה מהם מתייגעים למצוא ענינים לכתוב אודותם, ויתירה מזה - שמתייגעים להמציא דברים שאינם במציאות, אלא, שעושים מהם מציאות שיהיה להם על מה לכתוב... ועל ידי זה ידעו שהם אנשים חשובים... | ||
ולכן, יש צורך להבהיר שלפני שכותבים מכתב (למי | ולכן, יש צורך להבהיר שלפני שכותבים מכתב (למי שיהיה, אנשים נשים וטף), יחשבו פעם נוספת האם אמנם יש צורך בכתיבת מכתב זה, או שחבל על הזמן, הן זמנו של הכותב והן זמנו של המקבל. ואם יש ספק בדבר - הרי, במקום להקדיש שימת-לב טרחא וכו' לענין שיש בו ספק, מוטב להניח את הספק על הצד, ולעסוק בדבר ודאי - לקחת ספר וללמוד... נגלה או חסידות, תניא וכיוצא בזה, ואם כבר למד ויודע הכל - יעסוק ב[[הפצת המעיינות חוצה]], או בשאר עניני [[תורה ומצוות]]"{{הערה|יום ב' [[פרשת תולדות]] [[תשמ"ט]].}}. | ||
== אופן הכתיבה == | == אופן הכתיבה == | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
את הכתיבה מסיימים, בחתימת שם הכותב ושם אמו. | את הכתיבה מסיימים, בחתימת שם הכותב ושם אמו. | ||
מעניינת ביותר היא התייחסותו של הרבי למכתב שקיבל ותיבה אחת במכתב לא היתה ברורה דיה. הרבי הקיף בעיגול תיבה זו, וכתב: "1. לאחרי בקשת סליחה וכו' - כמו ש"לשון ברורה" מעלה היא גם כתב ברור כן הוא. 2. מהדברים שאין שמים לב עליהם כלל ולכלל: | מעניינת ביותר היא התייחסותו של הרבי למכתב שקיבל ותיבה אחת במכתב לא היתה ברורה דיה. הרבי הקיף בעיגול תיבה זו, וכתב: "1. לאחרי בקשת סליחה וכו' - כמו ש"לשון ברורה" מעלה היא גם כתב ברור כן הוא. 2. מהדברים שאין שמים לב עליהם כלל ולכלל: כתב יד כל נשיאי חב"ד הכי ברור ופשוט. 3. להעיר מלשון [[חז"ל]] (ובהלכה) כתב נאה, וצריך עיון הפירוש"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט עמ' 357.}}. | ||
התייחסות נוספת לצורת הכתיבה מצויה במכתב הבא: "כיון שכותב בכל מכתב | התייחסות נוספת לצורת הכתיבה מצויה במכתב הבא: "כיון שכותב בכל מכתב כמה וכמה ענינים ביחד ונוסף על זה ריבוי שיטים בכל עמוד וכותב גם בין השיטים וממעל לשיטים, שכל זה מקשה העיון ולפעמים גם הקריאה, לכן גם המענה נדחה"{{הערה|[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]].}}. | ||
בין המכתבים ניתן למצוא גם התייחסות בנוגע לסגנון הכתיבה אשר "מובן . . שתמשיך לכתוב בסגנון וכו' שלה ולא דשל אחרים" | בין המכתבים ניתן למצוא גם התייחסות בנוגע לסגנון הכתיבה אשר "מובן . . שתמשיך לכתוב בסגנון וכו' שלה ולא דשל אחרים"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קפח.}}. | ||
לפעמים ישנה מעלה דווקא כשהאדם כותב את שאלתו בעצמו, כיון שאז הוא מרגיש נוח יותר, ומפרט כל מה שעל ליבו. - כך ענה הרבי לשאלה שנשאל ב'יחידות' הנוגעת לקרוב-משפחה של השואל: "הרי זה ענין שעליו לשאול בעצמו. יוועץ תחילה עם רעייתו, יציע כל הטעמים שיש לו בענין, הן החיוביים והן השליליים . . ושמא ישתנו דעותיהם בכלל ולאחר מכן יכתוב הכל לכאן, ואז יהיה אפשר לומר חוות-דעת". | לפעמים ישנה מעלה דווקא כשהאדם כותב את שאלתו בעצמו, כיון שאז הוא מרגיש נוח יותר, ומפרט כל מה שעל ליבו. - כך ענה הרבי לשאלה שנשאל ב'יחידות' הנוגעת לקרוב-משפחה של השואל: "הרי זה ענין שעליו לשאול בעצמו. יוועץ תחילה עם רעייתו, יציע כל הטעמים שיש לו בענין, הן החיוביים והן השליליים . . ושמא ישתנו דעותיהם בכלל ולאחר מכן יכתוב הכל לכאן, ואז יהיה אפשר לומר חוות-דעת". | ||
כאשר על פני השואל עלתה ארשת תמיהה, המשיך הרבי: "אולי יש לו עוד טעמים שלא גילם לפניך, לחיוב או לשלילה? בכלל הרי טוב יותר כששואלים בכתב באמצעות אחר מאשר שואלים | כאשר על פני השואל עלתה ארשת תמיהה, המשיך הרבי: "אולי יש לו עוד טעמים שלא גילם לפניך, לחיוב או לשלילה? בכלל הרי טוב יותר כששואלים בכתב באמצעות אחר מאשר שואלים בעל פה על ידי אחר - בכתב על ידי אחר הרי לא גרע מהדואר, ואולי עוד יותר טוב, משא"כ בעל פה על ידי אחר - שהרי ככל שיפרטו, הרי תיתכן מציאות שיחסירו פרט שלא גילו לאזני השואל, ואילו האדם עצמו בכתבו, כותב הוא בכל הפרטים - לכן מוטב שיכתוב עם כל הפרטים, ואז נראה מה לענות"{{הערה|מ[[יחידות]] [[ניסן]] [[תשל"ד]] - 'התקשרות' גליון תקטז.}}. | ||
לא אחת מתייחס הרבי בתשובותיו לנכתב 'בין השיטין' במכתבו של הפונה - כמו, למשל, באגרת | לא אחת מתייחס הרבי בתשובותיו לנכתב 'בין השיטין' במכתבו של הפונה - כמו, למשל, באגרת מ[[כ"ט תמוז]] [[תשי"ג]], "נהניתי ממה שבין השיטין של מכתבו ניכר...". וכן ב'יחידות' בשנת [[תשל"ו]]: "קיבלתי את כל מכתביך, קראתי אותם, וקראתי גם מה שכתבת בין השיטין..."{{הערה|'משבחי רבי' עמ' 100.}}. | ||
ישנם אופנים שונים בכתיבה לרבי, ומהם: | ישנם אופנים שונים בכתיבה לרבי, ומהם: | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
=== מכתב === | === מכתב === | ||
המכתבים אל הרבי לא נשאו אופי מוגדר. שאלות בעניני תורה, בריאות, חינוך, עבודת התפילה, פרנסה, שידוך, מקום-מגורים, לימוד החסידות, מלחמת היצר | המכתבים אל הרבי לא נשאו אופי מוגדר. שאלות בעניני [[תורה]], בריאות, [[חינוך]], [[עבודת התפילה]], פרנסה, [[קידושין ונישואין#שידוכים|שידוך]], מקום-מגורים, לימוד החסידות, מלחמת היצר ו[[עבודת ה']] - הם רק חלק מהתחומים בהם כתבו יהודים בדם ובתמצית ליבם, ושטחו את בעיותיהם ומצוקותיהם בפני הרבי. | ||
הצד השווה שבהם - כולם כותבים את שעל ליבם אל 'לב כל ישראל' - הרבי, זאת כיון שיודעים ומכירים ש"יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' - לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי | הצד השווה שבהם - כולם כותבים את שעל ליבם אל 'לב כל ישראל' - הרבי, זאת כיון שיודעים ומכירים ש"יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' - לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי{{הערה|[[ט"ו בשבט]] [[תש"ט]].}}. | ||
=== דו"ח === | === דו"ח === | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
פעמים רבות הרבי ביקש שיכתבו לו דו"ח מפורט מכל פעולה - פרטית או כללית. הרבי תבע ממוסדות וארגונים גדולים, מ'שלוחים' ואפילו מאנשים פרטיים לדווח לו מכל פרט ופרט מהמתרחש אצלם. | פעמים רבות הרבי ביקש שיכתבו לו דו"ח מפורט מכל פעולה - פרטית או כללית. הרבי תבע ממוסדות וארגונים גדולים, מ'שלוחים' ואפילו מאנשים פרטיים לדווח לו מכל פרט ופרט מהמתרחש אצלם. | ||
התבטאויות על הכתיבה "בקיצור הכי נמרץ" מצויות לרוב באגרותיו, והרבי מבקש עוד ועוד שיכתבו לו בפירוט ובהרחבה עד כדי כך ש"כל המפרט הרי זה משובח" | התבטאויות על הכתיבה "בקיצור הכי נמרץ" מצויות לרוב באגרותיו, והרבי מבקש עוד ועוד שיכתבו לו בפירוט ובהרחבה עד כדי כך ש"כל המפרט הרי זה משובח"{{הערה|[[כ"ו כסלו]] [[תשי"ט]].}}... | ||
=== בשורות טובות === | === בשורות טובות === | ||
חסידים השתדלו תמיד להרבות בכתיבת בשורות טובות לרבי. מכתבים כאלו גורמים נחת | חסידים השתדלו תמיד להרבות בכתיבת בשורות טובות לרבי. מכתבים כאלו גורמים נחת רוח לרבי, כפי שניכר ממענותיו עליהם. לעיתים, כשחלף פרק זמן ללא בשורות טובות, קבל הרבי על חסרונם ותבע לחזור ולשלחם. | ||
באגרות רבות פונה הרבי לחסידים, לתמימים ולמקושרים, ולאלו שעדיין אינם כאלה, בבקשה לבשר לו בשורות טובות, מהנעשה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות, בקביעת שיעורים ובהפצת המעיינות, כך גם בעבודת התפילה וכן בענינים הגשמיים - בשורות טובות ממצב הבריאות, שלום המשפחה וכו'. | באגרות רבות פונה הרבי לחסידים, לתמימים ולמקושרים, ולאלו שעדיין אינם כאלה, בבקשה לבשר לו בשורות טובות, מהנעשה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות, בקביעת שיעורים ובהפצת המעיינות, כך גם בעבודת התפילה וכן בענינים הגשמיים - בשורות טובות ממצב הבריאות, שלום המשפחה וכו'. | ||
הרבי מעוניין לדעת הכל, כפי שניתן, אולי, ללמוד מהמכתב הבא, בו הרבי מפרט היטב מה כדאי לכתוב לו: "הפ"נ שלו נתקבל, וכבר קראתיו על ציון כ"ק אדמו"ר הכ"מ . . מה שם אמו? . . בטח יודיע בשורות טובות מהטבת מצבו בכלל ומצב בריאותו בפרט. אתענין לדעת סדר לימודו, היינו מה לומד, כמה שעות ביום וכו', וכן אם יש לו השפעה על חבריו בישיבה. וכן מענין אותי לדעת מצב בני משפחתו, איפה הם דרים, מעשיהם וכו'" | הרבי מעוניין לדעת הכל, כפי שניתן, אולי, ללמוד מהמכתב הבא, בו הרבי מפרט היטב מה כדאי לכתוב לו: "הפ"נ שלו נתקבל, וכבר קראתיו על ציון כ"ק אדמו"ר הכ"מ . . מה שם אמו? . . בטח יודיע בשורות טובות מהטבת מצבו בכלל ומצב בריאותו בפרט. אתענין לדעת סדר לימודו, היינו מה לומד, כמה שעות ביום וכו', וכן אם יש לו השפעה על חבריו בישיבה. וכן מענין אותי לדעת מצב בני משפחתו, איפה הם דרים, מעשיהם וכו'"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קעג.}}. | ||
== "צרות-חסידים" == | == "צרות-חסידים" == | ||
כמה פעמים התאונן הרבי בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", "היינו כשאירע להם איזה מאורע לא טוב ח"ו, דערמאנען זיי זיך אויפן רבי'ן און אויף חסידות און מען שרייבט א פדיון [נזכרים הם ברבי ובחסידות וכותבים פדיון], וכאשר היתה הרווחה איש תחת גפנו ואיש תחת תאינתו כו'" | כמה פעמים התאונן הרבי בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", "היינו כשאירע להם איזה מאורע לא טוב ח"ו, דערמאנען זיי זיך אויפן רבי'ן און אויף חסידות און מען שרייבט א פדיון [נזכרים הם ברבי ובחסידות וכותבים פדיון], וכאשר היתה הרווחה איש תחת גפנו ואיש תחת תאינתו כו'"{{הערה|[[ט' אלול]] [[תש"י]].}}. | ||
גם בשיחת ש"פ ויקהל-פקודי תשל"ה דיבר הרבי על "פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שישנם "צרות חסידים", דבעת שטוב להם אין "באים", כשמטילים עליהם שליחות בהפצת המעיינות משתמטים כו' ורק כשנמצאים בעת צרה ר"ל באים בתביעה כו' שצריכים ל"מופת" - הנה במצב כזה אינם כלים ראויים להשתתפות משה וברכתו". | גם בשיחת ש"פ [[ויקהל-פקודי]] [[תשל"ה]] דיבר הרבי על "פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שישנם "צרות חסידים", דבעת שטוב להם אין "באים", כשמטילים עליהם שליחות בהפצת המעיינות משתמטים כו' ורק כשנמצאים בעת צרה ר"ל באים בתביעה כו' שצריכים ל"[[מופת]]" - הנה במצב כזה אינם [[כלים]] ראויים להשתתפות [[משה]] וברכתו". | ||
דעתו של הרבי לא הייתה נוחה מסוג החסידים הללו, והוא תבע שוב ושוב לכתוב אליו בשורות טובות ומשמחות. | דעתו של הרבי לא הייתה נוחה מסוג החסידים הללו, והוא תבע שוב ושוב לכתוב אליו בשורות טובות ומשמחות. | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
== כתיבה - גם בעניני היפך הטוב == | == כתיבה - גם בעניני היפך הטוב == | ||
על אף האמור לעיל - בנוגע לכתיבת בשורות טובות - ביקש הרבי שלא ימנעו מלכתוב לו גם ענינים של היפך הטוב, כיון ששלילת הכתיבה אליו בענינים אלו, עלולה לגרום לירידה | על אף האמור לעיל - בנוגע לכתיבת בשורות טובות - ביקש הרבי שלא ימנעו מלכתוב לו גם ענינים של היפך הטוב, כיון ששלילת הכתיבה אליו בענינים אלו, עלולה לגרום לירידה חס ושלום, ולכן היא מעצת היצר: | ||
"במענה למכתבו . . שספק אצלם באם צריכים לכתוב גם | "במענה למכתבו . . שספק אצלם באם צריכים לכתוב גם על דבר המגרעות, ושהיו בזה וויכוחים חריפים. | ||
ולפלא גדול הספק בכגון דא, כיון שכמה פעמים כתבתי | ולפלא גדול הספק בכגון דא, כיון שכמה פעמים כתבתי על דרך זה וביחוד לאחרי ההודעה שבלא"ה ישנם מודיעים על דבר כל הנ"ל אלא שמאנשים מן הצד, ובמילא מגזימים וכו' שלכן התוצאות הפוכות הן מאשר תקות המצדדים להעדר כתיבה זו. | ||
ובעיקר תמיהתי היא, שהרי קבלנו | ובעיקר תמיהתי היא, שהרי קבלנו מרבותינו הקדושים הוראה ברורה לבחון בכגון סברות כאלו, לדעת המקור ממנו באות, באם ישנו ספק בזה (נדפס בהיום יום כ"ג סיון) באם שעי"ז יתוסף או יוגרע בענינים המועילים למעשה ועבודה בפועל, והרי בלי ספק, אשר לכשיודע שאין מודיעים למקום פלוני ע"ד מגרעות, יביא זה לא למיעוט הגרעון והחסרון אלא אדרבה וק"ל. ומה לנו יותר ברור ממארז"ל, הלואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". | ||
הרבי מסיים את מכתבו באיחול שהכתיבה בעניינים אלו תתמעט מאליה: | הרבי מסיים את מכתבו באיחול שהכתיבה בעניינים אלו תתמעט מאליה: | ||
"ויהי רצון שכתיבה האמורה תהי' באופן דפוחת והולך, אבל לא מפני הסברא בלתי מתאימה האמורה, אלא מפני שהמגרעות וסיבתן תהיינה באופן דפוחת והולך עד שיעברו כליל, וע"ד האמור באגה"ק סוף סי' כ"ו, יכתבו מכתבים מפורטים לא ע"ד בירור בירורים כי אם ע"ד הוספה באורות וכו' וק"ל . . בברכה לבשו"ט בכל האמור" | "ויהי רצון שכתיבה האמורה תהי' באופן דפוחת והולך, אבל לא מפני הסברא בלתי מתאימה האמורה, אלא מפני שהמגרעות וסיבתן תהיינה באופן דפוחת והולך עד שיעברו כליל, וע"ד האמור באגה"ק סוף סי' כ"ו, יכתבו מכתבים מפורטים לא ע"ד בירור בירורים כי אם ע"ד הוספה באורות וכו' וק"ל . . בברכה לבשו"ט בכל האמור"{{הערה|ממכתב כ"ה טבת תשי"ט.}}. | ||
== התועלת שבכתיבה == | == התועלת שבכתיבה == | ||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
בנוסף להנהגה החסידותית הפשוטה - לכתוב לרבי על-מנת לגרום לו נחת-רוח, כמבואר לעיל בארוכה - הרי שיש בכתיבה מעלה נוספת. | בנוסף להנהגה החסידותית הפשוטה - לכתוב לרבי על-מנת לגרום לו נחת-רוח, כמבואר לעיל בארוכה - הרי שיש בכתיבה מעלה נוספת. | ||
כאשר חסיד יודע שהוא צריך לכתוב מידי פעם לרבי - הרי זה פועל עליו שיתנהג כפי שצריך בכל ענייניו, וכפי שהרבי כותב "רואים שהידיעה שבמשך הזמן יכתבו על-דבר הפעולות לפלוני - מביאה זה הוספה בפעולות אם בכמות או באיכות או בשניהם גם יחד" | כאשר חסיד יודע שהוא צריך לכתוב מידי פעם לרבי - הרי זה פועל עליו שיתנהג כפי שצריך בכל ענייניו, וכפי שהרבי כותב "רואים שהידיעה שבמשך הזמן יכתבו על-דבר הפעולות לפלוני - מביאה זה הוספה בפעולות אם בכמות או באיכות או בשניהם גם יחד"{{הערה|[[ט' אייר]] [[תשי"ט]].}}. | ||
== "כעצת ידידים מבינים" == | == "כעצת ידידים מבינים" == | ||
| שורה 105: | שורה 105: | ||
"המענה הכללי לשאלות רבים - ולדוגמא: בעניני רפואה - כעצת רופא מומחה (ומה טוב - שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות - ישאלו שלישי ויעשו כדעת הרוב); בעניני פרנסה והסתדרות וכו' - כעצת ידידים מבינים; ובעניני עבודת ה' - הוראת המשנה 'עשה לך רב' וכיוצא בזה - לא זו בלבד שלא נגרע מאומה כשאין הזמן גרמא לענות לכל אחד ואחת בפרטיות וכוללים הפרט בהכלל, אלא אדרבה, עי"ז נתוסף בו מעלת וכח הציבור. | "המענה הכללי לשאלות רבים - ולדוגמא: בעניני רפואה - כעצת רופא מומחה (ומה טוב - שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות - ישאלו שלישי ויעשו כדעת הרוב); בעניני פרנסה והסתדרות וכו' - כעצת ידידים מבינים; ובעניני עבודת ה' - הוראת המשנה 'עשה לך רב' וכיוצא בזה - לא זו בלבד שלא נגרע מאומה כשאין הזמן גרמא לענות לכל אחד ואחת בפרטיות וכוללים הפרט בהכלל, אלא אדרבה, עי"ז נתוסף בו מעלת וכח הציבור. | ||
ולכן בענינים אלו וכיוצא בהם (משא"כ בענינים מיוחדים) אין צורך שכל אחד ואחד ישאל בפרטיות, וימתין למענה פרטי, אלא יש לנהוג ע"פ המענה הכללי, המיוסד על הוראת תורתנו, תורת אמת ותורת חיים. ובמילא, תהיה אפשרות להתפנות יותר לענינים המיוחדים הדורשים מענה מפורט" | ולכן בענינים אלו וכיוצא בהם (משא"כ בענינים מיוחדים) אין צורך שכל אחד ואחד ישאל בפרטיות, וימתין למענה פרטי, אלא יש לנהוג ע"פ המענה הכללי, המיוסד על הוראת תורתנו, תורת אמת ותורת חיים. ובמילא, תהיה אפשרות להתפנות יותר לענינים המיוחדים הדורשים מענה מפורט"{{הערה|ש"פ בשלח תשמ"ח.}}. | ||
== כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש == | == כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש == | ||
| שורה 116: | שורה 116: | ||
כמו כן, ישנם המסתייגים משימוש רווח בספרי האגרות קודש לקבלת תשובות מהרבי, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט, ועוד.}}, ולכן יש לכתוב בעיקר לצורך בקשת ברכה. | כמו כן, ישנם המסתייגים משימוש רווח בספרי האגרות קודש לקבלת תשובות מהרבי, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט, ועוד.}}, ולכן יש לכתוב בעיקר לצורך בקשת ברכה. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:התקשרות]] | [[קטגוריה:התקשרות]] | ||
[[קטגוריה:רבי וחסיד]] | [[קטגוריה:רבי וחסיד]] | ||