אין תקציר עריכה
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הרב יקותיאל נולד במחנה פליטים [[פוקינג]] שבגרמניה לאביו הרב אהרון גרשון פרקש, הגיע מבית של חסידי [[ויז'ניץ]] למד בישיבת תולדות אהרן, ולאחר נישואיו עם רחל גרומן (נכדת ר' עמרם בלוי), והסמכתו לרבנות החל לכהן כ[[מורה צדק]] בבית הדין של [[העדה החרדית]] בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות [[שבת]], הלכות חול המועד ולהלכות טהרה. | הרב יקותיאל נולד במחנה פליטים [[פוקינג]] שבגרמניה לאביו הרב אהרון גרשון פרקש, הגיע מבית של חסידי [[ויז'ניץ]] למד בישיבת תולדות אהרן, ולאחר נישואיו עם רחל גרומן (נכדת ר' עמרם בלוי), והסמכתו לרבנות החל לכהן כ[[מורה צדק]] בבית הדין של [[העדה החרדית]] בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות [[שבת]], הלכות חול המועד ולהלכות טהרה. | ||
נחשב כתלמידו המובהק של הרב [[שמואל וואזנר]], והיה מקורב לגדולי רבני ירושלים, כמו האדמו"ר מתולדות אהרן הרב [[אברהם יצחק קאהן]], גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק | נחשב כתלמידו המובהק של הרב [[שמואל וואזנר]], והיה מקורב לגדולי רבני ירושלים, כמו האדמו"ר מתולדות אהרן הרב [[אברהם יצחק קאהן]], גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק יעקב ווייס]] מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] ועוד. | ||
בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות ובצעדים איטיים החל להפוך את ביתו לבית חב"די. תהליך זה נמשך עד ל[[נסיעה לרבי|נסיעתו לחצר הרבי]] בשנת [[תש"מ]], אז נכנס ל[[יחידות]] אישית אצל הרבי יחד עם רעייתו, ולאחריה החליט באופן סופי להפוך לחסיד חב"ד מוצהר. | בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות ובצעדים איטיים החל להפוך את ביתו לבית חב"די. תהליך זה נמשך עד ל[[נסיעה לרבי|נסיעתו לחצר הרבי]] בשנת [[תש"מ]], אז נכנס ל[[יחידות]] אישית אצל הרבי יחד עם רעייתו, ולאחריה החליט באופן סופי להפוך לחסיד חב"ד מוצהר. | ||