משתמש:מה עם ההתגלות?/נמנע הנמנעות: הבדלים בין גרסאות בדף

תורת החסידות מכריעה שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות{{הערה|ספר החקירה לצמח צדק לד ב, סה"מ תרמ"ט ע' עדר ועוד}}. יתרה מזו הרבי מסביר{{הערה|בהבא לקמן ראה הדרן על הרמב"ם תשמ"ו (מוגה) סעיף ה'. וראה גם שיחת ש"פ וישב תשמ"ו בתחילתה (הנחה בלתי מוגה) ובכ"מ}} שעניין זה הוא מובן בפשטות הכי גמורה: את כללי השכל ברא הקב"ה, לפני שנברא העולם לא היו שום כללים וחוקים, הכללים נוצרו לאחר בריאת העולם באופן שבו ה' בחר לבראותו, אך ה' ודאי יכל להחליט לבראותו באופן שהכללים השולטים בו יהיו שונים, וברור שהוא עצמו לא מוגבל בכללים אלו{{הערה|וראה שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ג ס"ג שבה הרבי מסביר שזה שה' יכול לעשות נמנעות שמצ הטבע זהו דבר פשוט והחיוש שיכול לעשות גם דברים שהם נמנעות '''ע"פ תורה'''!}}{{הערה|בנוגע לשאלה אם הקב"ה יכול לברוא כמותו יש לצטט מסה"מ תרמ"ט ע' עדר:"ומה שכתב [בעל העיקרים] לקמן בפרק זה כמו שאי אפשר שתבוא הקבלה כו' לברוא אחד כו' [שהקב"ה יברא אחד שדומה לו מכל צד, שבהכרח יהי' האחד עלול והשני עילה, וא"כ אינו דומה לו מכל צד] – שאלה זו שאל אחד מהמשכילים, מכ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה והשיב לו, והלא באמת אמרו רז"ל על פסוק ויקרא לו אל אלקי ישראל, הקב"ה קרא ליעקב אל, והוא בחינת כתב ותפארת. ועניינים מבואר בחסידות בכמה מקומות. ומי שיבין היטיב על דרך החסידות אילו ב' המדריגות, יראה ויבין בשכלו היטב איך שבעל העקרים במחילת כבודו הרמה לא דק בדבריו אילו כו'" – ונושא זה דורש אריכות בפ"ע ואכ"מ.}}

הרבי אף מתבטא ש{{הערה|ש"פ תצווה תשמ"ה - בלתי מוגה}}:{{ציטוטון|כאשר ישאלו אדם פשוט האם לדעתך מוגבל הקב"ה באיזו הגבלה מסויימת שמחייב שכלך הדל?! – יענה מיד: "פרא אדם" שכמותך, כיצד עולה על דעתך שאלה כזו?!... ואם הוא "עז פנים" יוסיף ויאמר ל"גדול" ששואל שאלה זו: יתירה מזה – אפילו בשכל הגדול שלך לא מוגבל הקב"ה!....}} 

והמענה לשאלה כיצד נדע במה להאמין ובמה לא הרי התשובה הינה ברורה מאד: אנו מאמינים במה שה' ציווה אותנו להאמין, ומה שהתורה ציוותה לא להאמין איננו מאמינים! כל יסודי האמונה הם מפני שכך עלה ברצונו יתברך. אף שמצדו, יכול הקב"ה לעשות גם באופן אחר. מצד הכרח השכל – לא ניתן להכריח על שום דבר כיצד הוא למעלה, אפילו לא את העניינים העיקריים דוגמת אחדות ה' והשגחתו, שהרי לגבי הקב"ה לא תופסים כל הכללים הללו. הדרך היחידה לידיעה בעניינים אלו היא – אך ורק מזה שהקב"ה הודיע לנו בתורתו! ה' הודיע לנו בתורתו ש"אין עוד מלבדו" – אחדות ה', ו"הלא את השמים ואת הארץ אני מלא" – שאין לו קץ ותכלית, וכן שבריאת העולם הייתה על ידי זה שהקב"ה שצמצם את אורו (ולא חלילה באופן שעזב את הארץ לכוחות אחרים חס ושלום).

===כללי השכל אצל הקב"ה לפי תורת החסידות===

כאמור לפי תורת החסידות הקב"ה הוא נמנע הנמנעות ואינו מוגבל בכללי השכל. אמנם {{הערה|בהבא לקמן ראה ספר החקירה לצמח צדק הנ"ל, מאמרי באתי לגני תשל"ד, שיחת ש"פ ויצא תשמ"ח - ע"ד הספר דרך אמונה להמקובל הרב גבאי ןעוד בריבוי מקומות}}לאחר שהקב"ה בחר לצמצם את עצמו בסדר ההשתלשלות, הרי בדרגות אלו קיימים כללי השכל ו'''יש נמנעות''', ולכן ב'''עולם שלנו''' לא יתכן שהזמן יהיה למעלה מהזמן, ובר שהוא בעל גבול יהיה בלי גבול ודומה, בדרך זו מבואר כיצד ניתן להביא משלים מהאדם לקב"ה ("מבשרי אחזה אלוקה") וכיצד מביאים הוכחה לבריאת ה' את עולמו והיותו בו תמיד מהנשמה והגוף.

הראייה העיקרית{{הערה|(בלשון כ"ק אד"ש (אג"ק ח"ב ע' שצג):"ראייה מכרעת"}} שהובאה בתורת החסידות לכך שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות הוא ממאמר [[חז"ל]]{{הערה|יומא כ"א א וש"נ}}: "מקום הארון אינו מן המידה"{{הערה|ראה סה"מ תרמ"ט ע' עדר, שיחת [[שבת]] פרשת [[ויקהל]] [[פקודי]] [[תש"נ]] ס"ח ועוד}}. אמנם מכך שבכמה מאמרים {{הערה| ספר המאמרים תרמ"ג ע' ק ואילך ועוד}} מובא שעניין "מקום הארון אינו מן המידה" הוא עניין של ביטול המקום לגבי למעלה ממקום, התגברות שם [[הוי"ה|הוי']] על שם "אדנ-י" וכיו"ב, מוכיח הרבי{{הערה|מאמר ד"ה גדול יהיה תשכ"ב הערה 59 - [[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' ע' שמ}} שיש לזה איזושהי תפיסת מקום בשכל, שהרי מצד "נמנע הנמנעות" יכול להיות חיבור אף ככשני העניינים ההופכיים הם בתוקפם ואין צורך שאחד יתבטל לשני ויתגבר עליו. אמנם ברור שאין הכוונה שעניין זה הוא עניין שכלי מובהק, וברור שאין זה כי אם בכח נמנע הנמנעות.

לאחר הכרעת תורת החסידות שהקב"ה הוא "נמנע הנמנעות", מחדש הרבי שהקב"ה גם תובע ונותן כוחות לכל יהודי לעבוד באופן של "נמנע הנמנעות" עניין זה מתבטא בכמה עניינים ומהם: