אין תקציר עריכה
(←סוג הספר: מחקר מקורי, תחילה כתב אחד שהוא ודאי מהספרים המיוסדים על שכל אנושי, בא שני וכותב שודאי שהוא מהספרים שיסודתם בהררי קודש...) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חובת הלבבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר במהדורת ויניציאה ה'ש"ח]] | [[קובץ:חובת הלבבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר במהדורת ויניציאה ה'ש"ח]] | ||
הספר '''חובת הלבבות''' הינו ספר יסודי | הספר '''חובת הלבבות''' הינו ספר יסודי המקיף את כל השייך והקשור לקשר בין ה[[יהודי]] ל[[הקב"ה]] בסדר מסודר ביותר בשיטת ה[[חקירה]] וה[[מוסר]], נכתב בערבית על ידי רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה מגדולי הראשונים, ותורגם כמה פעמים ל[[לשון הקודש]]. (התרגום הנפוץ הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון). | ||
==מבנה הספר ומטרתו== | ==מבנה הספר ומטרתו== | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
הקדמה, | הקדמה, | ||
שער היחוד - בנושאי אמונה | שער היחוד - בנושאי אמונה | ||
שער הבחינה - על | |||
שער עבודת האלוקים | שער הבחינה - על החובה להתבונן במעשה ה' | ||
שער הביטחון | |||
שער עבודת האלוקים - על התבטאות ההתבוננות במעשים | |||
שער הביטחון - על הביטחון בה' | |||
שער יחוד המעשה | שער יחוד המעשה | ||
שער הכניעה | שער הכניעה | ||
שער התשובה | שער התשובה | ||
שער חשבון הנפש | שער חשבון הנפש | ||
שער הפרישות | שער הפרישות | ||
שער אהבת ה' | |||
שער אהבת ה' - על אהבת ה' | |||
===סוג הספר=== | ===סוג הספר=== | ||
שורה 23: | שורה 32: | ||
=== שער היחוד === | === שער היחוד === | ||
הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=157&hilite=2db89165-0822-4b6f-910d-8c0af1a59104 אגרות קודש חלק ז' [[תשי"ג]] עמ' קמא].}} לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתו{{הערת שוליים|אם כי, לא ידוע אם שלל את לימוד השער, וכדעת רבים מגדולי ישראל. ובד"ה הוי' לי בעוזרי [[תשי"ז]] (הנחה בלתי מוגה - נדפס בהוספות לסה"מ י"ב-י"ג תמוז ע' שנ) אף ציטט משם (אך במהדורה המוגהת של המאמר נשמט)}}. [[החת"ם סופר]] כתב אף הוא בצוואתו כי אין ללמוד את שער היחוד בחובת הלבבות{{הערת שוליים|צוואתו הג'}}, וכן הורו עוד מגדולי ישראל, מכיון שהעיסוק בחקירות לבירור | הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=157&hilite=2db89165-0822-4b6f-910d-8c0af1a59104 אגרות קודש חלק ז' [[תשי"ג]] עמ' קמא].}} לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתו{{הערת שוליים|אם כי, לא ידוע אם שלל את לימוד השער, וכדעת רבים מגדולי ישראל. ובד"ה הוי' לי בעוזרי [[תשי"ז]] (הנחה בלתי מוגה - נדפס בהוספות לסה"מ י"ב-י"ג תמוז ע' שנ) אף ציטט משם (אך במהדורה המוגהת של המאמר נשמט)}}. [[החת"ם סופר]] כתב אף הוא בצוואתו כי אין ללמוד את שער היחוד בחובת הלבבות{{הערת שוליים|צוואתו הג'}}, וכן הורו עוד מגדולי ישראל{{הערה|לוקטו בהקדמת 'לב טוב' לשער זה.}}, מכיון שהעיסוק בחקירות לבירור ה[[אמונה]] אינו מומלץ, ומיועד רק למי שנפלו לו ספיקות באמונה{{הערת שוליים|ראה מש"כ הרבי כמ"פ בספר [[שערי אמונה]] מובא בערך על הספר, וכן בהקדמת הספר [[ספר החקירה]].}}. | ||
כך גם כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים | כך גם כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו [[לב]] טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים ו[[ספיקות באמונה]] יוכל להיות לו [[טהרה]] על ידי זה. והיינו כי ה[[רפואה]] בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם [[שכל אנושי]] מק"נ (=[[קליפת נוגה]]) כו' וא"צ (=ואין צריך) כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל{{הערת שוליים|1=[[אור התורה]] במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.}}. | ||
=== שער הבטחון === | === שער הבטחון === | ||
ליהודי שהתלונן על בעיה של גמגום, אמר הרבי{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] [[תש"כ]] חלק י"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&hilite=84a38ff3-c25e-4df6-8ad1-cabd7ff76078&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' ער].}} כי מדובר בהתרגשות, ולכן יתחזק בענין הבטחון ש[[הקב"ה]] מגן ושומר על כל אחד ב[[השגחה פרטית]], וזאת על ידי לימוד שער הבטחון שבספר חובת הלבבות{{הערת שוליים|1=בנוסף | ליהודי שהתלונן על בעיה של גמגום, אמר הרבי{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] [[תש"כ]] חלק י"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&hilite=84a38ff3-c25e-4df6-8ad1-cabd7ff76078&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' ער].}} כי מדובר בהתרגשות, ולכן יתחזק בענין הבטחון ש[[הקב"ה]] מגן ושומר על כל אחד ב[[השגחה פרטית]], וזאת על ידי לימוד שער הבטחון שבספר חובת הלבבות{{הערת שוליים|1=בנוסף להוראה לשמור על קביעות אמירת מזמורי [[תהילים]] לאחר ה[[תפילה]] כפי הסדר החודשי, וכן להפריש מספר פרוטות ל[[צדקה]] לפני התפילה.}}. | ||
לאחד ייעץ הרבי כדי לבוא למנוחת הנפש, להתחזק באמונה פרטית כתורת ה[[בעל שם טוב]], וללמוד פעמיים ושלוש את שער הבטחון שבספר חובת הלבבות{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק ט"ו, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15912&hilite=a011532d-adf6-4272-8193-676418406fb5&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' רצה].}}. | לאחד ייעץ הרבי כדי לבוא למנוחת הנפש, להתחזק באמונה פרטית כתורת ה[[בעל שם טוב]], וללמוד פעמיים ושלוש את שער הבטחון שבספר חובת הלבבות{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק ט"ו, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15912&hilite=a011532d-adf6-4272-8193-676418406fb5&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' רצה].}}. | ||
שורה 37: | שורה 46: | ||
== בהירות הספר == | == בהירות הספר == | ||
הספר ידוע בבהירותו המיוחדת [אם כי התרגום הנפוץ הוא בלשון הקודש בסגנון עתיק, שאינו מובן בקלות בדורנו]. מסיבה זו הגדירו זקני החסידים את [[אדמו"ר הרש"ב]], כ"חובת הלבבות של התורה ותורת החסידות", הודות להסברתו הבהירה{{הערת שוליים|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 160. מובא בספר השיחות תנש"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16035&st=&pgnum=133&hilite= עמ' 118, הערה 25.]. וזאת בנוסף על הגדרת הרבי הרש"ב כ"רמב"ם של תורת החסידות"}}. | הספר ידוע בבהירותו המיוחדת וסדרו המיוחד[אם כי התרגום הנפוץ הוא בלשון הקודש בסגנון עתיק, שאינו מובן בקלות בדורנו]. מסיבה זו הגדירו זקני החסידים את [[אדמו"ר הרש"ב]], כ"חובת הלבבות של התורה ותורת החסידות", הודות להסברתו הבהירה{{הערת שוליים|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 160. מובא בספר השיחות תנש"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16035&st=&pgnum=133&hilite= עמ' 118, הערה 25.]. וזאת בנוסף על הגדרת הרבי הרש"ב כ"רמב"ם של תורת החסידות"}}. | ||
==מהדורות וציטוטים== | ==מהדורות וציטוטים== |