1,641
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות|שם=אותיות מנצפ"ך|תמונה=[[קובץ:מנצפך.jpg]]}} | {{אות|שם=אותיות מנצפ"ך|תמונה=[[קובץ:מנצפך.jpg]]}} | ||
'''אותיות מנצפ"ך''' הן [[אותיות]] כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: {{ציטוטון|מנצפ"ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו, כ"ב האותיות הרגילות הן ב[[ה' חסדים]], והאותיות הסופיות הן ב[[ה' גבורות]]{{הערה|אוה"ת נ"ך א'רו}}. | '''אותיות מנצפ"ך''' הן [[אותיות]] כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: {{ציטוטון|מנצפ"ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו, כ"ב האותיות הרגילות הן ב[[ה' חסדים]], והאותיות הסופיות הן ב[[ה' גבורות]]{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אוה"ת נ"ך א'רו}}. | ||
כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה. | כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה. | ||
==עניינן== | ==עניינן== | ||
בדברי חז"ל (ראה בפסקה הבאה "מקור המושג") קשורות חמש אותיות מנצפ"ך לגאולה, אך בחסידות ובקבלה מקשרים אותן גם לעניין הגבורה - שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב [[אותיות]]{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ד.}}, דהיינו, שאותיות מנצפ"ך הן השורש לכל שאר כ"ב האותיות. | |||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
האותיות כפולות צופים אמרום: | האותיות כפולות צופים אמרום: | ||
כ"ך נרמז לאברהם "לך לך" - למאה שנה יוליד. | כ"ך נרמז לאברהם "לך לך" - למאה שנה יוליד. | ||
מ"ם ליצחק "כי עצמת ממנו מאד" - רמזו שהוא וזרעו עצומים בב' עולמות. | מ"ם ליצחק "כי עצמת ממנו מאד" - רמזו שהוא וזרעו עצומים בב' עולמות. | ||
נ"ן ליעקב "הצילני נא" - מציל בשני עולמות. | נ"ן ליעקב "הצילני נא" - מציל בשני עולמות. | ||
פ"ף לישראל למשה "פקד פקדתי אתכם". | פ"ף לישראל למשה "פקד פקדתי אתכם". | ||
צ"ץ "הנה איש צמח שמו וגו" - זה משיח ואומר (ירמיה כג) והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. | צ"ץ "הנה איש צמח שמו וגו" - זה משיח ואומר (ירמיה כג) והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. | ||
==טעם בנגלה לכפילותן== | |||
בספר צחות{{הערה|לאברהם אבן עזרא, בשער האותיות}} מסביר, שמושב חמש אותיות אלו מעוגל, ולכן אינן יכולות (כביכול) לעמוד ללא סמיכה. לכן, אם הן באות באמצע מילה הן נסמכות על האות שאחריהן, אך בסוף מילה (כשאין להן על מה להסמך) פושטים את מושבן למטה (או סותמים אותו במקרה של ם) כדי שיעמדו ביציבות. יש להעיר ולהדגיש, שטעם זה מיוסד על שיטת גדולי ישראל הסוברים שצורת האותיות אינה מסיני אלא הסכמית. | |||
==מקומן בספירות== | ==מקומן בספירות== | ||
כ"ב אותיות הפשוטות שורשן מה"ח {{הערה|שבבינה, שהם שורש הז' מידות. עיקר המידות הן חמשת המידות חג"ת נ"ה, וע"י התלבשותן במלכות נוצרות כ"ב האותיות}}, וחמש האותיות הסופיות מנצפ"ך הן ה"ג שבבינה{{הערה|אוה"ת נך א'רו}}. | כ"ב אותיות הפשוטות שורשן מה"ח {{הערה|שבבינה, שהם שורש הז' מידות. עיקר המידות הן חמשת המידות חג"ת נ"ה, וע"י התלבשותן במלכות נוצרות כ"ב האותיות}}, וחמש האותיות הסופיות מנצפ"ך הן ה"ג שבבינה{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אוה"ת נך א'רו}}. | ||
==רומזות ליחוד מ"ה וב"ן ולגאולה העתידה== | ==רומזות ליחוד מ"ה וב"ן ולגאולה העתידה== | ||
| שורה 31: | שורה 39: | ||
==ביאורים פרטיים== | ==ביאורים פרטיים== | ||
באופן כללי נאמר פעמים רבות בתורת החסידות שאותיות מנצפ"ך הם שורש הגבורות ומקומן בספירות העליונות הוא ב[[בוצינא דקרדוניתא]], וכן עניינן בגוף האדם שהן המחלקות ההבל והקול בה' מוצאות הפה (גרון, חיך, לשון, שיניים, שפתיים), אך לא נמצא כל ביאור פרטי - לא בתורת החסידות ולא בתורת הקבלה כיצד אות מסויימת זו רומזת דוקא לאופן מסויים בגבורה{{הערה|כידוע, שה' גבורות הם: חסד, גבורה, תפארת, נצח והוד שבגבורה}} או כיצד היא מורה על מוצא פה זה ולא אחר. (אמנם כתב האר"י ז"ל שיכות אותיות מנצפ"ך למוצאות הפה{{הערה|בע"ח שער כה דרוש ב מ"ק כתב שאות ץ' שייכת לגרון, ן' לחיך, ך' ללשון, ם' לשיניים, ף' לשפתיים}}, אך לא מובנת כלל שייכותם הפרטית דוקא למוצאות אלו{{הערה|למעט ף' ששיכותה לשפתיים מובנת בפשטות}}, וכפי שהקשו מעט מהמקובלים האחרונים{{הערה|כגון ה"בית לחם יהודה" ועוד}}). מצד שני, נמצאו ביאורים שונים לעניינים אחרים באותיות אלו, וכדלקמן. | |||
===כ-ך=== | ===כ-ך=== | ||
הוא עניין ספירת ה[[כתר]]: פעמיים כ' הם 40 והוא "פתחו של אולם גובהו 40 אמה" והוא רמז לתורה שפתח בה אנכי {{הערה|נראה שהכוונה לשתי הדרגות בכתר, עתיק ואריך, שעולות יחד 40}}, וניתנה ל40 יום כחשבון "וקשרו להם שני כתרים". | הוא עניין ספירת ה[[כתר]]: פעמיים כ' הם 40 והוא "פתחו של אולם גובהו 40 אמה" והוא רמז לתורה שפתח בה אנכי {{הערה|נראה שהכוונה לשתי הדרגות בכתר, עתיק ואריך, שעולות יחד 40}}, וניתנה ל40 יום כחשבון "וקשרו להם שני כתרים". | ||
| שורה 53: | שורה 63: | ||
==הרמז למנצפ"ך בגוף האדם== | ==הרמז למנצפ"ך בגוף האדם== | ||
ה[[אר"י]] מבאר {{הערה| | ה[[אר"י]] מבאר {{הערה|בע"ח שער כה דרוש ב מ"ק, ובשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא - בסופו}} בשלושה אופנים שונים כיצד נרמזות חמש הגבורות מנצפ"ך באדם: | ||
===בחמש מוצאות הפה=== | |||
ץ' - גרון (מקור אותיות אחהע). | |||
ן' - חיך (מקור אותיות גיכק). | |||
ך' - לשון (מקור אותיות דטלנת). | |||
ם' - שיניים (מקור אותיות זשסרץ). | |||
ף' - שפתיים (מקור אותיות בומף). | |||
===בכללות הגוף=== | |||
ם' כנגד החוטם (כציור הנחיריים בלי הקו האמצעי המבדיל). | |||
ן' כנגד הזרוע. | |||
ף' כנגד הפה | |||
ך' (במילוי) כנגד כף היד | |||
ץ' כנגד האצבעות (וציור הץ' רומז ליציאת האצבעות מכף היד). | |||
===כנגד חמישה דברים שם ערוה באישה=== | |||
שער, קול, שוק, כף היד, כף הרגל. בהקבלה זו משייך האר"י ז"ל בפירוש רק את אותיות ם' ו-ן' לכף הרגל והיד, ולגבי כפ"ץ רק מסביר בכללות ששייכות לשלושת האיסורים העיקריים ואינו מסביר שייכותם הפרטית. | |||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||