מאיר אשכנזי (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף

שחזור השחתה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(שחזור השחתה)
שורה 22: שורה 22:
בשנת [[תשנ"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה פיה, בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב העיר קרית מוצקין, ולאחר חתונתו הצטרף לצוות החינוכי של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וקבע את מגוריו בעיר.
בשנת [[תשנ"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה פיה, בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב העיר קרית מוצקין, ולאחר חתונתו הצטרף לצוות החינוכי של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וקבע את מגוריו בעיר.


במשך עשרים שנה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבה (וכל שיעור היה פותח ומסיים במשפט "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" - כעדות תלמידיו), וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]], ולאחר פטירתו הפתאומית של אביו ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|1={{2קישור חבד וידפו|4395|הכתרת הרב החדש והכרזת "יחי אדוננו"}}}} [[ועד כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|77738|news|נציגי בתי הכנסת החליטו: בן הרב ימלא מקומו|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}}} וגבאי [[בית הכנסת]] בכפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|77762|news|רב חדש לכפר חב"ד: הגאון הרב מאיר אשכנזי שליט"א|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ה}}}} כממלא מקומו של אביו.
במשך עשרים שנה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבה, וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]], ולאחר פטירתו הפתאומית של אביו ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|1={{2קישור חבד וידפו|4395|הכתרת הרב החדש והכרזת "יחי אדוננו"}}}} [[ועד כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|77738|news|נציגי בתי הכנסת החליטו: בן הרב ימלא מקומו|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}}} וגבאי [[בית הכנסת]] בכפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|77762|news|רב חדש לכפר חב"ד: הגאון הרב מאיר אשכנזי שליט"א|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ה}}}} כממלא מקומו של אביו.


עם כניסתו לתפקיד פתח בתעמולה נרחבת לחיזוק חומות הכשרות והחינוך, ונכנס למלא את תפקידיו המגוונים של אביו בכלל תחומי החיים בכפר כולל עריכת חופה וקידושין, למעט ב[[סמיכה לרבנות|הסמכת]] [[תמימים]] ו[[אברכים]] ל[[רב|רבנות]] כיון שאין לו את הסמכות לכך.
עם כניסתו לתפקיד פתח בתעמולה נרחבת לחיזוק חומות הכשרות והחינוך, ונכנס למלא את תפקידיו המגוונים של אביו בכלל תחומי החיים בכפר כולל עריכת חופה וקידושין, למעט ב[[סמיכה לרבנות|הסמכת]] [[תמימים]] ו[[אברכים]] ל[[רב|רבנות]] כיון שאין לו את הסמכות לכך.


ביום [[ז' תמוז]] [[תשל"ח]] קרא בפעם הראשונה לכל תושבי [[כפר חב"ד]] לאסיפה מיוחדת בעניין הדיור וה[[צניעות]] בכפר, בה הוא דיבר במשך למעלה משעה ובחריפות רבה, - הנאום קיבל תשומת לב רבה.
ביום [[ז' תמוז]] [[תשע"ה]] קרא בפעם הראשונה לכל תושבי [[כפר חב"ד]] לאסיפה מיוחדת בעניין הדיור וה[[צניעות]] בכפר, בה הוא דיבר במשך למעלה משעה ובחריפות רבה, - הנאום קיבל תשומת לב רבה.


בשנת [[תשע"ז]] הקים ועד רוחני פעיל כרצון [[הרבי]], כשהוא עומד בראש הועד, ובשנת [[תשע"ח]] הוביל לבחירה של קבוצת עסקנים ל[[ועד כפר חב"ד]] שתחליף את הועד הקיים, מתוך המטרה להוסיף באחדות בין הכוחות הפועלים לטובת הכפר. אולם, רוב משפיעי הכפר ובראשם הרה"ח ר' זלמן גופין, משפיע ראשי דישיבת תות"ל המרכזית ובנו, הרב שמעון גופין - רב בית הכנסת לצעירים 'גבעת ליובאוויטש' ומשפיע בישיבת תות"ל לוד, יצאו במכתב תמיכה בוועד הקודם, שהתמודד שוב, וזאת נגד דעתו המפורשת של המד"א. הם סברו כי בנידון זה הוא טועה לחלוטין. על המכתב היו, בין החתומים: הגה"ח הרב חיים פרוס; הרב דוד פלדמן; הגה"ח ר' ברוך בליז'ינסקי; ועוד רבים וטובים.
בשנת [[תשע"ז]] הקים ועד רוחני פעיל כרצון [[הרבי]], כשהוא עומד בראש הועד, ובשנת [[תשע"ח]] הוביל לבחירה של קבוצת עסקנים ל[[ועד כפר חב"ד]] שתחליף את הועד הקיים, מתוך המטרה להוסיף באחדות בין הכוחות הפועלים לטובת הכפר.
בבחירות לוועד המוניציפאלי בתשע"ט, תקף בחריפות את הפלג ה'משיחיסטי' שיצא ברשימה נפרדת. בשל כך, הקימו ה'משיחיסטים' את 'וועד האברכים למען דעת הקהל' שפרסם כתי"ק של הרבי, בו כותב הרבי מפורשות שעל כל אחד לבחור כפי רצונו שלו, ולא מתוך כפייתו של רב. עד לכתיבת השורות, לא שינה הוא את דעתו וזאת נגד לרצון הרבי.


==משפחתו==
==משפחתו==