19,464
עריכות
הגהה
(הגהה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישו הנוצרי''' ("אותו האיש"), נולד בבית לחם בשנה השניה למלכות ינאי (שנת 3,671 לבריאת העולם){{הערת שוליים|1=ספר יוחסין, על פי גרסת "סדר הדורות" ג"א תרע"א.}}. נולד מגוי{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב. בעל ה"מגן אברהם" בשם הרמב"ם.}} בשם פנדירא{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב.}}, שבא על אימו מרים שהיתה נשואה אותו זמן ליהודי בשם סטדא | '''ישו הנוצרי''' ("אותו האיש"), נולד בבית לחם בשנה השניה למלכות ינאי (שנת 3,671 לבריאת העולם){{הערת שוליים|1=ספר יוחסין, על פי גרסת "סדר הדורות" ג"א תרע"א.}}. נולד מגוי{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב. בעל ה"מגן אברהם" בשם הרמב"ם.}} בשם פנדירא{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א. שבת ק"ד ע"ב.}}, שבא על אימו מרים שהיתה נשואה אותו זמן ליהודי בשם סטדא, שעל שמו נקרא "בן סטדא" על אף שלא היה אביו{{הערת שוליים|1=רש"י, סנהדרין ק"ד ע"ב.}}, לפירוש נוסף, סטדא רומז על מעשיה של אמו - 'סטת-דא - שסרה מבעלה', כלומר זנתה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ס"ז ע"א}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
===מותו של ישו=== | ===מותו של ישו=== | ||
ישו התפרסם כעושה כשפים{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ק"ג. סוטה ד' מ"ז.}} ומדיח לעבוד עבודה זרה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ס"ז. סוטה ד' מ"ז.}}, אלא שנזהר מלהסית בפני שנים. כשהיה בלוד הטמינו לו חכמים{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ס"ז בחסרונות הש"ס.}} שני תלמידים שישבו בחדר חשוך, משם יכלו לראות ולשמוע את הנעשה בחדר הסמוך. אדם אחר קרא לישו לחדר הסמוך שהיה מואר, ושם שאל אותו: "איך נעזוב את אלוקי השמים ונעבוד עבודת כוכבים?" ענה לו ישו "כך היא חובתנו וכך יפה לנו". כיון שכבר היו עדים למעשיו אלו, תפסו אותו, והביאו אותו לבית הדין, ושם בלוד נידון לסקילה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' מ"ג.}}. | ישו התפרסם כעושה כשפים{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ק"ג. סוטה ד' מ"ז.}} ומדיח לעבוד עבודה זרה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ס"ז. סוטה ד' מ"ז.}}, אלא שנזהר מלהסית בפני שנים. כשהיה בלוד הטמינו לו חכמים{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' ס"ז בחסרונות הש"ס.}} שני תלמידים שישבו בחדר חשוך, משם יכלו לראות ולשמוע את הנעשה בחדר הסמוך. אדם אחר קרא לישו לחדר הסמוך שהיה מואר, ושם שאל אותו: "איך נעזוב את אלוקי השמים ונעבוד עבודת כוכבים?" ענה לו ישו "כך היא חובתנו וכך יפה לנו". כיון שכבר היו עדים למעשיו אלו, תפסו אותו, והביאו אותו לבית הדין, ושם בלוד נידון לסקילה{{הערת שוליים|1=סנהדרין ד' מ"ג.}}. | ||
בי"ד ב[[ניסן]] (שנת 3,707 לבריאה) ערב חג הפסח שהיה גם ערב שבת, יצא ישו ליסקל בבית הסקילה שנמצא מחוץ לבית הדין. לאחר שניסקל, תלו אותו סמוך לשקיעת החמה, לזמן קצר. סדר תליתו היה כשאר הנסקלים על יתד שבולט מן הקורה השקועה באדמה באמצעות ידיו שנקשרו כשהן צמודות{{הערת שוליים|1=משנה, סנהדרין.}}. לאחר מכן הושלכה גווייתו לאחת הגומות ב[[שדה]] סמוך וב[[מוצאי שבת]] סלקו אותה הבעלים של ה[[שדה]]. למחרת הגיעו כמה נשים שמצאו את הקבר ריק{{הערת שוליים|1=ס' תולדות עם עולם.}}. כעבור שנים, כאשר העלהו אונקלוס באוב , ושאלו על עם ישראל, אמר לו: כל הנוגע בם כנוגע בבבת עינו של הקב"ה. | בי"ד ב[[ניסן]] (שנת 3,707 לבריאה) ערב חג הפסח שהיה גם ערב שבת, יצא ישו ליסקל בבית הסקילה שנמצא מחוץ לבית הדין. לאחר שניסקל, תלו אותו סמוך לשקיעת החמה, לזמן קצר. סדר תליתו היה כשאר הנסקלים על יתד שבולט מן הקורה השקועה באדמה באמצעות ידיו שנקשרו כשהן צמודות{{הערת שוליים|1=משנה, סנהדרין.}}. לאחר מכן הושלכה גווייתו לאחת הגומות ב[[שדה]] סמוך וב[[מוצאי שבת]] סלקו אותה הבעלים של ה[[שדה]]. למחרת הגיעו כמה נשים שמצאו את הקבר ריק{{הערת שוליים|1=ס' תולדות עם עולם.}}. | ||
כעבור שנים, כאשר העלהו אונקלוס באוב , ושאלו על עם ישראל, אמר לו: כל הנוגע בם כנוגע בבבת עינו של הקב"ה. | |||
===חמשת תלמידיו=== | ===חמשת תלמידיו=== | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=314d4146-b717-4be0-85e3-0d84186575fc&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=221 חלק ד'].}} מסביר כי כשראה [[יהושע בן פרחיה]] את התוצאות מדחיית ישו בשתי ידים, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. למרות שהיה לו דין 'מסית ומדיח' עליו נאמר "לא תחמול עליו" - שאין ללמד עליו זכות{{הערת שוליים|1=סנהדרין מג, א.}}. הרי שדין זה ש'אין ללמד זכות' מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור ללמד עליו זכות כדי להצילו מהעונש כי זו הכפרה לחטאיו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית דין של מטה{{הערת שוליים|כמובא תשובת [[הנודע ביהודה]] בזה ח[[או"ח]] סל"ה.}} | [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=314d4146-b717-4be0-85e3-0d84186575fc&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=221 חלק ד'].}} מסביר כי כשראה [[יהושע בן פרחיה]] את התוצאות מדחיית ישו בשתי ידים, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. למרות שהיה לו דין 'מסית ומדיח' עליו נאמר "לא תחמול עליו" - שאין ללמד עליו זכות{{הערת שוליים|1=סנהדרין מג, א.}}. הרי שדין זה ש'אין ללמד זכות' מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור ללמד עליו זכות כדי להצילו מהעונש כי זו הכפרה לחטאיו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית דין של מטה{{הערת שוליים|כמובא תשובת [[הנודע ביהודה]] בזה ח[[או"ח]] סל"ה.}} | ||
בליל יום לידתו על פי הנצרות (הקרוי '[[ליל ניטל]]'), נוהגים חסידי חב"ד שלא ללמוד תורה עד שעת חצות, כיון שעל פי ה[[קבלה]] לימוד תורה בזמן זה משפיע [[חיות רוחנית]] ל[[טומאה]] שהוא מייצג. | בליל יום לידתו על פי הנצרות (הקרוי '[[ליל ניטל]]'), נוהגים קהילות רבות ובתוכם חסידי חב"ד שלא ללמוד תורה עד שעת חצות, כיון שעל פי ה[[קבלה]] לימוד תורה בזמן זה משפיע [[חיות רוחנית]] ל[[טומאה]] שהוא מייצג. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים]] | [[קטגוריה:אישים]] | ||