84
עריכות
מ
←שירתו לפני הרבי
| שורה 24: | שורה 24: | ||
הפעם הראשונה בה ניגנו את הניגון לפני הרבי, היתה ב[[שמחת תורה]] [[תש"ל]], כאשר ר' [[צבי הירש גנזבורג]] שהיה ממונה על התחלת הניגונים בהתוועדויות אצל הרבי, החל לשיר ניגון זה בפני הרבי. החסידים היו המומים, היות ואשתו נפטרה פחות משבוע קודם לכן, בגיל 37 בלבד, והותירה אותו לבד לגדל את חמשת ילדיהם, אך הרבי החל לעודד את הניגון בשמחה ובהתלהבות גדולה כשהוא עומד על מקומו. | הפעם הראשונה בה ניגנו את הניגון לפני הרבי, היתה ב[[שמחת תורה]] [[תש"ל]], כאשר ר' [[צבי הירש גנזבורג]] שהיה ממונה על התחלת הניגונים בהתוועדויות אצל הרבי, החל לשיר ניגון זה בפני הרבי. החסידים היו המומים, היות ואשתו נפטרה פחות משבוע קודם לכן, בגיל 37 בלבד, והותירה אותו לבד לגדל את חמשת ילדיהם, אך הרבי החל לעודד את הניגון בשמחה ובהתלהבות גדולה כשהוא עומד על מקומו. | ||
ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשל"ד]], הסביר הרבי את המסר של הניגון לתקופה הנוכחית, בה אפשר לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] מבלי [[מסירות נפש|למסור את הנפש]] בפועל: | |||
{{ציטוטון|כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו חס ושלום, כיוון שעניינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת העניינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"[[רצוא]]" יהיה "[[שוב]]", ול"שוב" יהיה "רצוא"}}. | {{ציטוטון|כאשר אומרים "אי וו וואדיע מי ניע פאטאנים אי וו אגניע מי ניע סגארים", היינו - הן במים לא ניטבע והן באש לא נישרף, אין הכוונה לענין כפשוטו חס ושלום, כיוון שעניינים אלו כבר נעשו גם עבורנו על ידי היחידי סגולה ואנשי הסגולה ודור הסגולה, הן בדורנו והן בדורות שלפני זה, ולנו לא נותרו אלא הבירורים האחרונים, עד לנקודת העניינים כפי שהם בעבודה הרוחנית, שבזה יש לוודא ולהבטיח ש"במים לא ניטבע ובאש לא נישרף". "וכללות הענין הוא - של"[[רצוא]]" יהיה "[[שוב]]", ול"שוב" יהיה "רצוא"}}. | ||