321
עריכות
עריכה לענין א"י ע"פ פל"ב
מ (לא אנציקלופדי) |
(עריכה לענין א"י ע"פ פל"ב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|לא אנציקלופדי}} | {{לעריכה|לא אנציקלופדי}} | ||
[[קובץ:שלט אהבת ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט על אהבת ישראל ב[[תלמוד תורה חב"ד קרית שמואל|תלמוד תורה בקריות]]]] | [[קובץ:שלט אהבת ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט על אהבת ישראל ב[[תלמוד תורה חב"ד קרית שמואל|תלמוד תורה בקריות]]]] | ||
'''אהבת ישראל''' היא [[מצוות עשה]], לאהוב כל אדם מ[[עם ישראל|ישראל]], ומקורה בתורה הוא בפסוק "[[ואהבת לרעך כמוך]]". | |||
ב[[תורת החסידות]] מובא הענין של '''אהבת ישראל''' כאחד היסודות המרכזיים ב[[עבודת ה']]. | |||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
{{ציטוט צף|[[רבינו הזקן]] כותב ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]: "נכון לומר קודם ה[[תפלה]] הריני מקבל עלי [[מצות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני [[ה'|ה"א]] להתפלל, בזכותה תקובל תפלת המתפלל|[[תבנית:היום יום/ב' תמוז|היום יום, ב' תמוז]]}} | {{ציטוט צף|[[רבינו הזקן]] כותב ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]: "נכון לומר קודם ה[[תפלה]] הריני מקבל עלי [[מצות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת, אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני [[ה'|ה"א]] להתפלל, בזכותה תקובל תפלת המתפלל|[[תבנית:היום יום/ב' תמוז|היום יום, ב' תמוז]]}} | ||
בכדי שאדם יוכל להגיע למצב בו הוא אוהב יהודי נוסף מוכרח הוא לגלות ולהרגיש את ה[[נפש אלוקית]] מאחר ומצד [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] לא שייך לכאורה לאהוב אדם אחר, מאחר ואדם בטבעו אוהב את עצמו, וכלשון ה[[תניא]]{{הערה|פרק לב', וכפי שניכר משם הפרק שהוא ה'לב' ש כל התניא, כפי שהוזכר בפתיח, זהו אחד מיסודות עבודת ה' }} "רק שהגופים מחולקים", ודווקא מצד גילוי נפשו האלוקית מסוגל הוא לאהוב יהודי אחר, זאת מבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]]{{הערה|שם ועיין שיעורים בספר התניא, בביאור הרבי שם}} אשר אז מתגלה איך ש"כולם מתאימות" פירושו שכל היהודים שווים, מצד נפשם האלוקית ויתירה מזו "אב אחד לכולנה" - לכולם יש שורש אחד ב[[כנסת ישראל]] ועי"ז יכול לאהוב יהודי נוסף מאחר והם מאוחדים ממש, | |||
==אהבת ישראל במשנת הרבי== | ==אהבת ישראל במשנת הרבי== | ||