מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
←ביאורי החסידות
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בחרו לקבוע את יום הנס לפי היום השבועי ולא בתאריך החדשי, ה"מגן אברהם" מסביר כי הגורם לכך היה כי בשנים שלאחר הסתלקה [[מרים הנביאה]] ביום י' בניסן ונקבע יום זה ליום תענית לכן את החג קבעו לפי יום השבת.{{הערה|סימן תל, סעיף קטן א.}} | בחרו לקבוע את יום הנס לפי היום השבועי ולא בתאריך החדשי, ה"מגן אברהם" מסביר כי הגורם לכך היה כי בשנים שלאחר הסתלקה [[מרים הנביאה]] ביום י' בניסן ונקבע יום זה ליום תענית לכן את החג קבעו לפי יום השבת.{{הערה|סימן תל, סעיף קטן א.}} | ||
===ביאורי החסידות=== | ===ביאורי החסידות=== | ||
הרב ה[[מגיד ממזריטש]] מבאר כי שבת הגדול מורה על אופן ודרגת הגילוי האלוקי שמאיר ב[[יציאת מצרים]]. בעוד הסדר בקדושה היא שתחילה יש צורך בהתעוררות המקבל - [[אתערותא דלתתא]], ורק לאחר מכן מגיע הגילוי מלמעלה - [[אתערותא דלעילא]], ועל כך מורים שני הדרגות ביום ה[[שבת]] "מעלי דשבתא" ו"יומא דשבתא" עליה מדרגה לדרגה. בעת יציאת מצרים האירה מלתחילה הדרגה העליונה ללא התעוררות ועל שם זה מכונה הגילוי "שבת הגדול" וכן הוא גם הפירוש ב"למכה מצרים בבכוריהם" שהכאת מצרים נעשתה על יד דרגת בכור המורה על דרגה גבוהה.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/magid/ot/14/84a.htm אור תורה עמוד קיח] הוצאת תשע"ב.}} | |||
נס מלחמת הבכורים שהתרחש בשבת הגדול נחשב לנס ייחודי, בעוד שאר הניסים שארעו לעם ישראל הם ניסים שהיהודים שלטו והכניעו את אויביהם או שנשמדו ובאו על עונשם, בנס זה אירע משהו חריג. באירוע זה הגיעו האויבים עצמם (וללא השפעה מיוחדת של היהודים) להכרה כי עליהם להיכנע לה' ולעשות את רצונו, ולהכרה חזקה כל כך עד שהובילה למלחמה והריגה בתוך מחנם שלהם. ובמובן מסויים הרי זה בגדר [[אתאפכא]] שנעשה באוייב עצמו אשר שרשו מ[[שלש קליפות הטמאות]], דרגה שעל פי תורה ובסדר הרגיל אינה ברת שינוי ו[[בירור]], והרי זה נס וחידוש אפילו ביחס לסדר העולם על פי תורה. ולמרות שבפשטות בנס זה לא נצלו ישראל במאומה במצבם הגשמי, השינוי שחל בבכורי מצרים היא תוצאה של גילוי אלוקי נעלה.{{הערה|שם=יב|לקוטי שיחות חלק יב עמוד 33 ואילך.}} | נס מלחמת הבכורים שהתרחש בשבת הגדול נחשב לנס ייחודי, בעוד שאר הניסים שארעו לעם ישראל הם ניסים שהיהודים שלטו והכניעו את אויביהם או שנשמדו ובאו על עונשם, בנס זה אירע משהו חריג. באירוע זה הגיעו האויבים עצמם (וללא השפעה מיוחדת של היהודים) להכרה כי עליהם להיכנע לה' ולעשות את רצונו, ולהכרה חזקה כל כך עד שהובילה למלחמה והריגה בתוך מחנם שלהם. ובמובן מסויים הרי זה בגדר [[אתאפכא]] שנעשה באוייב עצמו אשר שרשו מ[[שלש קליפות הטמאות]], דרגה שעל פי תורה ובסדר הרגיל אינה ברת שינוי ו[[בירור]], והרי זה נס וחידוש אפילו ביחס לסדר העולם על פי תורה. ולמרות שבפשטות בנס זה לא נצלו ישראל במאומה במצבם הגשמי, השינוי שחל בבכורי מצרים היא תוצאה של גילוי אלוקי נעלה.{{הערה|שם=יב|לקוטי שיחות חלק יב עמוד 33 ואילך.}} | ||