שביעי של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 259 בתים ,  9 במרץ 2017
הרחבה, הועבר לאחרון של פסח
מ (החלפת טקסט – " יין" ב־" יין")
(הרחבה, הועבר לאחרון של פסח)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[תמונה:קריעת ים סוף.jpg|left|thumb|300px|קריעת ים סוף]]
[[תמונה:קריעת ים סוף.jpg|left|thumb|300px|קריעת ים סוף]]
'''שביעי של פסח''', הוא חג החל ביום השביעי של [[חג הפסח]], ובחו"ל חל יום טוב גם ביום השמיני, המכונה '''אחרון של פסח'''.
'''שביעי של פסח''', הוא [[יום טוב]] המסיים את [[חג הפסח]], החל ביום השביעי של החג - [[כ"א בניסן]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]]. בארץ ישראל יום זה הוא היום ה'''[[אחרון של פסח]]''', שבו מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים את [[סעודת משיח]].


== ענין החג ==
== ענין החג ==
שורה 9: שורה 10:


זהו גם הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.
זהו גם הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.
== סעודת משיח ==
{{ערך מורחב|סעודת משיח}}
ה[[בעל שם טוב]] הנהיג אשר ביום [[אחרון של פסח]] יערכו [[סעודה שלישית]], ונקראת "[[סעודת משיח]]" מכיוון שברגעים אלו של צאת החג "מאיר גילוי הארת [[משיח]]". בסעודה יאכלו מצות. ב[[תרס"ו]], תיקן הרבי [[הרש"ב]] לשתות גם ארבעה כוסות [[יין]] בעת הסעודה.


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==