שבת סליחות: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 44 בתים ,  7 בפברואר 2017
מ
החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "בגדי " ב־"בגדי ")
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
שורה 1: שורה 1:
'''שבת סליחות''' הוא כינוי מקובל לשבת שערב שבוע ה[[סליחות]]. בשבת זו, חסידים רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שבת. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה.
'''שבת סליחות''' הוא כינוי מקובל לשבת שערב שבוע ה[[סליחות]]. בשבת זו, חסידים רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שבת. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה.
==שחרית==
==שחרית==
אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים<ref>ספר-המנהגים עמ' 30.</ref>, אף-על-פי שאין מברכין את החודש<ref>לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ"א סעיף מז.</ref>.  
אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים<ref>ספר-המנהגים עמ' 30.}}, אף-על-פי שאין מברכין את החודש<ref>לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ"א סעיף מז.}}.  


[[הבעש"ט]] אמר, שבשבת זו [[הקב"ה]] בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה<ref>ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)</ref>.
[[הבעש"ט]] אמר, שבשבת זו [[הקב"ה]] בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה<ref>ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)}}.


אומרים 'אב הרחמים'<ref>'התוועדויות' תש"נ חלק ד' עמ' 299</ref>.
אומרים 'אב הרחמים'<ref>'התוועדויות' תש"נ חלק ד' עמ' 299}}.


==צדקה==
==צדקה==
בשבת שלפני ראש-השנה - יש<ref>'התוועדויות' [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 376</ref> להתחיל בשבת עצמה ב[[צדקה]] באופן המותר בשבת, על-ידי [[צדקה]] דמאכל ו[[משקה]] ([[לחיים]]) או על-ידי [[צדקה]] רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה [[לימוד תורה]], ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום!<ref> [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות</ref>) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר<ref> [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות</ref>].
בשבת שלפני ראש-השנה - יש<ref>'התוועדויות' [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 376}} להתחיל בשבת עצמה ב[[צדקה]] באופן המותר בשבת, על-ידי [[צדקה]] דמאכל ו[[משקה]] ([[לחיים]]) או על-ידי [[צדקה]] רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה [[לימוד תורה]], ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום!<ref> [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות}}) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר<ref> [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות}}].


==סעודה והתוועדות==
==סעודה והתוועדות==
לאחרי התפילה - [[התוועדות]] בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות<ref> 'התוועדויות' [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 327, [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2253, [[תשמ"ג]] חלק ד' עמ' 2045 ועוד</ref>, ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות.
לאחרי התפילה - [[התוועדות]] בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות<ref> 'התוועדויות' [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 327, [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2253, [[תשמ"ג]] חלק ד' עמ' 2045 ועוד}}, ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות.


סעודת ש"ק של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] היתה שונה מסעודות הש"ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד'<ref>לקוטי דיבורים, עמ' 233</ref>.  
סעודת ש"ק של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] היתה שונה מסעודות הש"ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד'<ref>לקוטי דיבורים, עמ' 233}}.  


==הלבושים==
==הלבושים==


[[אדמו"ר מוהרש"ב]] היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול<ref>מהרב רפאל הכהן</ref> אך יש לציין שמנהגו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הוא לא כך, אלא הרבי יורד לבוש ב[[בגד|בגדי]] שבת כרגיל.
[[אדמו"ר מוהרש"ב]] היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול<ref>מהרב רפאל הכהן}} אך יש לציין שמנהגו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הוא לא כך, אלא הרבי יורד לבוש ב[[בגד|בגדי]] שבת כרגיל.


==שעת אמירת הסליחות==
==שעת אמירת הסליחות==


סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה<ref>ספר המנהגים</ref>.  
סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה<ref>ספר המנהגים}}.  


==מקורות==
==מקורות==