1,055
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "שו"ב " ב־"שו"ב ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת החב"די בדוקשיץ]] | [[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת החב"די בדוקשיץ]] | ||
'''דוקשיץ''' (או בכתיב היידי '''דאקשיץ''') היא עיירה בגבול פלך מינסק ופלך ווילנה. | '''דוקשיץ''' (או בכתיב היידי '''דאקשיץ''') היא [[עיירה]] בגבול פלך מינסק ופלך ווילנה. ה[[חסידות]] חדרה לדוקשיץ עוד בימי [[אדמו"ר הזקן]] והיתה בה קהילה חסידית עד מלחמת העולם האחרונה. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בספר "בית רבי" מוזכר חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ר' זליג מדוקשיץ שהיה ידוע באותם ימים כאיש רוחני. | בספר "[[בית רבי]]" מוזכר חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ר' זליג מדוקשיץ שהיה ידוע באותם ימים כאיש רוחני. | ||
בימי הרבי ה"צמח צדק" החסידים כבר היו רוב מנין ורוב בנין של העיירה. החסידים מהשטיבל של סטארשעלע שבימי [[אדמו"ר האמצעי]] היו מקושרים | בימי [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי ה"צמח צדק"]] החסידים כבר היו רוב מנין ורוב בנין של העיירה. החסידים מהשטיבל של סטארשעלע שבימי [[אדמו"ר האמצעי]] היו מקושרים ל[[ר' אהר'לע סטראשעלער]], היו למקושרים החזקים ביותר לרבי ה"צמח צדק". | ||
בשנת תר"ג הכריחה הממשלה את רבינו הצמח צדק לנסוע על פני המדינה, ובשנת תר"ד נסע בכמה ערים ועיירות וביקר בדוקשיץ{{הערת שוליים|ליקוטי דיבורים כרך א ליקוט ב אות טז.}} | בשנת [[תר"ג]] הכריחה הממשלה את רבינו הצמח צדק לנסוע על פני המדינה, ובשנת [[תר"ד]] נסע בכמה ערים ועיירות וביקר בדוקשיץ{{הערת שוליים|ליקוטי דיבורים כרך א ליקוט ב אות טז.}} | ||
מן החסידים בתקופת ה"צמח צדק" ואחר כך של אדמו"ר מהר"ש | מן החסידים בתקופת ה"צמח צדק" ואחר כך של [[אדמו"ר מהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] היה ה[[מלמד]] ר' [[יקותיאל דייץ]]{{הערת שוליים|אודותיו ראה [[כפר חב"ד]] גליון מס' 830}}. בחורף [[תרס"ח]], בהגיעו לגבורות הוא חילק [[משקה]] ואמר שהוא חי עם [[אדמו"ר האמצעי]] בעולם הזה יום אחד כלומר שנולד בח' או ט' כסלו [[תקפ"ח]]. בשנותיו האחרונות עזר לישיבה. | ||
בתקופה זו המ"ץ היה הרב מאיר בער ארעצקין. הוא היה מה'יושבים' אצל ר' הלל מפאריטש והאריך ימים הרבה. | בתקופה זו המ"ץ היה הרב מאיר בער ארעצקין. הוא היה מה'יושבים' אצל [[ר' הלל מפאריטש]] והאריך ימים הרבה. | ||
המלמדים החסידיים ר' אהרן קוגל ור' יקותיאל דייטש שמרו על הקשר של העיירה לליובאוויטש אפילו בתקופת תרמ"ג-תרמ"ד, כאשר הנשיאות של הרבי הרש"ב עדין לא היתה בגלוי. | המלמדים החסידיים ר' אהרן קוגל ור' יקותיאל דייטש שמרו על הקשר של העיירה לליובאוויטש אפילו בתקופת [[תרמ"ג]]-[[תרמ"ד]], כאשר הנשיאות של הרבי הרש"ב עדין לא היתה בגלוי. | ||
בשנת תרס"ג נוסדה בדוקשיץ, הודות להשתדלותם, סניף של [[תומכי תמימים דוקשיץ|ישיבת תומכי תמימים]] והישיבה הפיחה רוח חיים בכל החיים היהודיים של העיירה. | בשנת [[תרס"ג]] נוסדה בדוקשיץ, הודות להשתדלותם, סניף של [[תומכי תמימים דוקשיץ|ישיבת תומכי תמימים]] והישיבה הפיחה רוח חיים בכל החיים היהודיים של העיירה. | ||
העיירה זכתה להתעוררות חסידית מיוחדת לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם בואם של הרב ר' [[אריה לייב שיינין]] הי"ד כרב ור' [[יוחנן גורדון]] כשוחט. ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] [[תרפ"ב]] הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לכהן כרב העיירה דוקשיץ. בתחילה הוא נתקל בהתנגדות גדולה ורצה לעזוב את העיירה, אבל הרבי הורה לו להישאר בתפקידו והבטיח לו שכל מתנגדיו שיש בהם אמת כלשהי, יהפכו סוף כל סוף להיות אוהביו. הבטחתו של הרבי התקיימה במילואה. הרב שיינין היה נכבד ומקודש בכל האזור מסביב. | העיירה זכתה להתעוררות חסידית מיוחדת לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם בואם של הרב ר' [[אריה לייב שיינין]] הי"ד כרב ור' [[יוחנן גורדון]] כשוחט. ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] [[תרפ"ב]] הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לכהן כרב העיירה דוקשיץ. בתחילה הוא נתקל בהתנגדות גדולה ורצה לעזוב את העיירה, אבל הרבי הורה לו להישאר בתפקידו והבטיח לו שכל מתנגדיו שיש בהם אמת כלשהי, יהפכו סוף כל סוף להיות אוהביו. הבטחתו של הרבי התקיימה במילואה. הרב שיינין היה נכבד ומקודש בכל האזור מסביב. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בתי הכנסת: א. מנין שטאראסעלי. ב. מנין ליובאוויטש. ג. מנין ליאדי. ד.מנין סלאבאדע. בכולם היו מתפללים נוסח אדמו"ר הזקן. ועוד מנין אחד קטן היה בסלאבאדע לא רחוק מבית ר' אהרן ("ארע") קוגל דאקשיצער ששם היה מתפלל בימות החול. | בתי הכנסת: א. מנין שטאראסעלי. ב. מנין ליובאוויטש. ג. מנין ליאדי. ד.מנין סלאבאדע. בכולם היו מתפללים נוסח אדמו"ר הזקן. ועוד מנין אחד קטן היה בסלאבאדע לא רחוק מבית ר' אהרן ("ארע") קוגל דאקשיצער ששם היה מתפלל בימות החול. | ||
בכל בית כנסת היו | בכל בית כנסת היו ה[[גבאי|גבאים]] מתחלפים בכל שנה ושנה. | ||
כולם היו הולכים לבית הכנסת להתפלל בכל הג' תפילות והיו לומדים עין יעקב בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] משניות, לאחר [[מעריב]] שולחן ערוך. | כולם היו הולכים לבית הכנסת להתפלל בכל הג' תפילות והיו לומדים עין יעקב בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] משניות, לאחר [[מעריב]] שולחן ערוך. | ||
בבית הכנסת היו יהודים משכימי קום שהיו מגיעים בשעה מוקדמת ביותר. בתחילה כשבבית הכנסת עדיין היה חשוך, ישב יהודי שאמר את כל ספר התהילים בעל-פה וסביבו ישבו יהודים שאמרו אחריו את התהלים מילה במילה. בשעה ארבע, כשה[[נורה חשמלית|חשמל]] החל לפעול התחילו ללמוד חסידות. ליד שולחן אחד ישב הרב שיינין, ולמד עם הציבור 'תורה אור' או 'ליקוטי תורה'. ליד שולחן שני ישב השוחט ר' יוחנן גורדון ולמד עם כמה חסידים כתבי דא"ח של הרבי הריי"צ. | בבית הכנסת היו יהודים משכימי קום שהיו מגיעים בשעה מוקדמת ביותר. בתחילה כשבבית הכנסת עדיין היה חשוך, ישב יהודי שאמר את כל ספר התהילים בעל-פה וסביבו ישבו יהודים שאמרו אחריו את התהלים מילה במילה. בשעה ארבע, כשה[[נורה חשמלית|חשמל]] החל לפעול התחילו ללמוד חסידות. ליד שולחן אחד ישב הרב שיינין, ולמד עם הציבור '[[תורה אור]]' או '[[ליקוטי תורה]]'. ליד שולחן שני ישב השוחט ר' יוחנן גורדון ולמד עם כמה חסידים כתבי דא"ח של הרבי הריי"צ. | ||
בשבת קודש בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] היו חוזרים דא"ח אצל ר' אהרן ואצל המ"ץ. ר' משה חרנס ("משה'קע דער קליינער") היה חוזר דא"ח במנין שטאראסעלי. בשנים האחרונות חזר הרב שיינין במנין שטאראסעלי. | |||
אצל ר' ארע היה הסדר שבכל [[מוצאי שבת]] בימות החורף היו מתקבצים כל בני העיר לבית המדרש הגדול שלהם והיו שותים פאנץ', תערובת [[מים]] רותחים עם ספירט ו[[סוכר]]. אחר כך היה לומד עמהם חסידות מספר תורה אור לרבנו הזקן. בשבתות של [[חודש חשון]] כשהיה בא חזרה מליובאוויטש, כי נהג לנסוע אל הרבי מהר"ש ב[[חודש אלול]] ולשהות בליובאוויטש עד אחרי החג, היו עושים פאנץ' גדול מאד והיה חוזר לפניהם על המאמרים ששמע מהרבי.{{הערת שוליים|מסיפורי הנה"ח רבי זלמן שמעון דווארקין, שמועות וסיפורים חלל ב עמוד 50.}} | אצל ר' ארע היה הסדר שבכל [[מוצאי שבת]] בימות החורף היו מתקבצים כל בני העיר לבית המדרש הגדול שלהם והיו שותים פאנץ', תערובת [[מים]] רותחים עם ספירט ו[[סוכר]]. אחר כך היה לומד עמהם חסידות מספר תורה אור לרבנו הזקן. בשבתות של [[חודש חשון]] כשהיה בא חזרה מליובאוויטש, כי נהג לנסוע אל הרבי מהר"ש ב[[חודש אלול]] ולשהות בליובאוויטש עד אחרי החג, היו עושים פאנץ' גדול מאד והיה חוזר לפניהם על המאמרים ששמע מהרבי.{{הערת שוליים|מסיפורי הנה"ח רבי זלמן שמעון דווארקין, שמועות וסיפורים חלל ב עמוד 50.}} | ||