תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ': הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – " פני שור" ב־" פני שור"
מ (החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה ")
מ (החלפת טקסט – " פני שור" ב־" פני שור")
שורה 11: שורה 11:
ועוד זאת יתר על כן על כל הנ"ל הארה דהארה דהארה וכל הנ"ל, היא מראה כחה ויכלתה ביסוד העפר הגשמי בגילוי עצום ביתר עז מיסודות העליונים ממנו וגם מצבא השמים, שאין בכחם ויכלתם להוציא יש מאין תמיד כיסוד ה[[עפר]] המצמיח תמיד יש מאין, הם עשבים ואילנות (והמזל המכה ואומר גדל היינו לאחר שכבר צמח העשב ואינו אומר לו לצמוח מאין ליש אלא מקוטן לגודל ולשאת פרי כל מין ומין בפרטי פרטיות. אבל בטרם יצמח למי יאמר כל מזל ומזל לכל עשב ועשב בפרטי פרטיות) מהכח הצומח שבו שהוא אין ורוחני והם [[גשמיות|גשמיים]], ואין זאת אלא משום דרגלי [[א"ק]] מסתיימים בתחתית עשיה, ותחת רגליו מאיר אור [[אין סוף ברוך הוא]] ה[[סובב כל עלמין]] בלי הפסק רב ביניהם רק עיגולי [[א"ק]] לבדו, וגם הקו מאור אין סוף המסתיים בסיום רגלי [[א"ק]] מאיר ממטה למעלה בבחינת [[אור חוזר]], כמו שהמלובש ב[[אריך אנפין]] ו[[או"א]] ו[[זו"נ]] ד[[אצילות]] מאיר באור חוזר ממלכות דאצילות ו[[מלכות]] ד[[אצילות]] היא בחינת [[כתר]] ממטה למעלה ונעוץ תחלתן בסופן. וככה הוא בסיום הקו דאור אין סוף המסתיים בסיום היושר דרגלי [[אדם קדמון]] מאיר ממטה למעלה לבחינת אור ה[[נשמה]] דמלכות, דמלכות דעשיה, שהוא אלקות ממש מחיצוניות הכלים דמלכות דאצילות. ולפי מה שכתב ב[[ספר הגלגולים]] פרק כ' - הובא ב[[לקוטי אמרים]], מתלבשת תחלה הארה זו של הקו דאור אין סוף באור האצילות שבעשיה וממנה לבריאה ויצירה שבעשיה ומהן לבחינת אור הנשמה דמלכות דמלכות דעשיה ועל ידי זה יש כח ועוז בסיום הכלי דמלכות דמלכות דעשיה שביסוד העפר והוא מאמר תדשא הארץ וכו' להיות פועל בקרב הארץ תמיד לעולם ועד (בחינת אין סוף ולא בלבד בששת ימי בראשית כמאמר ישרצו המים ומאמר תוצא הארץ נפש חיה מחכמה דמלכות, דמלכות דעשיה, שבז' ימי בראשית האיר בעולם הזה הארה מאור אין סוף בחסד חנם בלי העלאת מיין נוקבין כלל) להצמיח עשבים ואילנות ופירות מאין ליש תמיד מדי שנה בשנה שהוא מעין בחינת אין סוף שאם יתקיים עולם הזה ריבוי רבבות שנים יצמיחו מדי שנה בשנה אלא שיש מהן על ידי העלאת מים נוקבין, והם הזרועים והנטועים ואף על פי כן הם כמו יש מאין שהגרעין הנטוע אין לו ערך כלל לגבי הפרי וגם נגד כל האילן עם הענפים והעלין וכן במיני זרעונים וירקות וגם במיני תבואה להתהוות מאות גרעינין מגרעין אחד הוא כמו יש מאין ומכל שכן הקשין והשבלים והנה הפירות שעל ידי העלאת [[מים נוקבין]] - היא הזריעה והנטיעה - הם משובחים מאד מאד מהעולים מאליהן מכח הצומח לבדו שבארץ, ומזה נשכיל המשכות אורות עליונים באבי"ע (שהוא תכלית בריאת האדם) כמו שכתבתי במקום אחר.  
ועוד זאת יתר על כן על כל הנ"ל הארה דהארה דהארה וכל הנ"ל, היא מראה כחה ויכלתה ביסוד העפר הגשמי בגילוי עצום ביתר עז מיסודות העליונים ממנו וגם מצבא השמים, שאין בכחם ויכלתם להוציא יש מאין תמיד כיסוד ה[[עפר]] המצמיח תמיד יש מאין, הם עשבים ואילנות (והמזל המכה ואומר גדל היינו לאחר שכבר צמח העשב ואינו אומר לו לצמוח מאין ליש אלא מקוטן לגודל ולשאת פרי כל מין ומין בפרטי פרטיות. אבל בטרם יצמח למי יאמר כל מזל ומזל לכל עשב ועשב בפרטי פרטיות) מהכח הצומח שבו שהוא אין ורוחני והם [[גשמיות|גשמיים]], ואין זאת אלא משום דרגלי [[א"ק]] מסתיימים בתחתית עשיה, ותחת רגליו מאיר אור [[אין סוף ברוך הוא]] ה[[סובב כל עלמין]] בלי הפסק רב ביניהם רק עיגולי [[א"ק]] לבדו, וגם הקו מאור אין סוף המסתיים בסיום רגלי [[א"ק]] מאיר ממטה למעלה בבחינת [[אור חוזר]], כמו שהמלובש ב[[אריך אנפין]] ו[[או"א]] ו[[זו"נ]] ד[[אצילות]] מאיר באור חוזר ממלכות דאצילות ו[[מלכות]] ד[[אצילות]] היא בחינת [[כתר]] ממטה למעלה ונעוץ תחלתן בסופן. וככה הוא בסיום הקו דאור אין סוף המסתיים בסיום היושר דרגלי [[אדם קדמון]] מאיר ממטה למעלה לבחינת אור ה[[נשמה]] דמלכות, דמלכות דעשיה, שהוא אלקות ממש מחיצוניות הכלים דמלכות דאצילות. ולפי מה שכתב ב[[ספר הגלגולים]] פרק כ' - הובא ב[[לקוטי אמרים]], מתלבשת תחלה הארה זו של הקו דאור אין סוף באור האצילות שבעשיה וממנה לבריאה ויצירה שבעשיה ומהן לבחינת אור הנשמה דמלכות דמלכות דעשיה ועל ידי זה יש כח ועוז בסיום הכלי דמלכות דמלכות דעשיה שביסוד העפר והוא מאמר תדשא הארץ וכו' להיות פועל בקרב הארץ תמיד לעולם ועד (בחינת אין סוף ולא בלבד בששת ימי בראשית כמאמר ישרצו המים ומאמר תוצא הארץ נפש חיה מחכמה דמלכות, דמלכות דעשיה, שבז' ימי בראשית האיר בעולם הזה הארה מאור אין סוף בחסד חנם בלי העלאת מיין נוקבין כלל) להצמיח עשבים ואילנות ופירות מאין ליש תמיד מדי שנה בשנה שהוא מעין בחינת אין סוף שאם יתקיים עולם הזה ריבוי רבבות שנים יצמיחו מדי שנה בשנה אלא שיש מהן על ידי העלאת מים נוקבין, והם הזרועים והנטועים ואף על פי כן הם כמו יש מאין שהגרעין הנטוע אין לו ערך כלל לגבי הפרי וגם נגד כל האילן עם הענפים והעלין וכן במיני זרעונים וירקות וגם במיני תבואה להתהוות מאות גרעינין מגרעין אחד הוא כמו יש מאין ומכל שכן הקשין והשבלים והנה הפירות שעל ידי העלאת [[מים נוקבין]] - היא הזריעה והנטיעה - הם משובחים מאד מאד מהעולים מאליהן מכח הצומח לבדו שבארץ, ומזה נשכיל המשכות אורות עליונים באבי"ע (שהוא תכלית בריאת האדם) כמו שכתבתי במקום אחר.  


ומזה יובן היטב בענין סדר מדרגות [[דצח"מ]] שהן בחינת [[עפר]] [[מים]] [[אש]] [[רוח]], שאף שהחי הוא למעלה מהצומח והמדבר למעלה מהחי, אף על פי כן החי ניזון וחי מהצומח, והמדבר מקבל חיותו משניהם, וגם [[חכמה]] ו[[דעת]] שאין התינוק יודע לקרות אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן כו', ועדיין לא אכילנא בישרא דתורא כו', כי הוא בחינת [[אור חוזר]] ממטה למעלה מתחתית העשיה שמתגלית שם ביתר עז הארה דהארה כו' מאור אין סוף ה[[סובב כל עלמין]] ומהקו אור אין סוף שבסיום רגלי היושר ד[[אדם קדמון]] בבחינת אור חוזר כנ"ל. ויובן היטב בזה טוב טעם ודעת מה ש[[מלאכים]] עליונים שב[[מרכבה]] פני שור ופני נשר נהנים מאד וניזונים ומסתפקים מרוח ה[[בהמה]] והעוף העולה עליהם מה[[קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], וכדקדוק לשון ה[[זוהר הקדוש]] ואתהניין מיסודא ועיקרא דילהון.  
ומזה יובן היטב בענין סדר מדרגות [[דצח"מ]] שהן בחינת [[עפר]] [[מים]] [[אש]] [[רוח]], שאף שהחי הוא למעלה מהצומח והמדבר למעלה מהחי, אף על פי כן החי ניזון וחי מהצומח, והמדבר מקבל חיותו משניהם, וגם [[חכמה]] ו[[דעת]] שאין התינוק יודע לקרות אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן כו', ועדיין לא אכילנא בישרא דתורא כו', כי הוא בחינת [[אור חוזר]] ממטה למעלה מתחתית העשיה שמתגלית שם ביתר עז הארה דהארה כו' מאור אין סוף ה[[סובב כל עלמין]] ומהקו אור אין סוף שבסיום רגלי היושר ד[[אדם קדמון]] בבחינת אור חוזר כנ"ל. ויובן היטב בזה טוב טעם ודעת מה ש[[מלאכים]] עליונים שב[[מרכבה]] [[פני שור]] ופני נשר נהנים מאד וניזונים ומסתפקים מרוח ה[[בהמה]] והעוף העולה עליהם מה[[קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], וכדקדוק לשון ה[[זוהר הקדוש]] ואתהניין מיסודא ועיקרא דילהון.  


ואחרי הדברים והאמת האלה דעת לנבון נקל להבין על ידי כל הנ"ל גודל מעלת המצות מעשיות אשר הן תכלית ירידת הנשמות לעולם הזה הגשמי כמו שכתוב היום לעשותם ויפה שעה אחת ב[[תשובה]] ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי [[עולם הבא]]. (ע"כ מצאנו מכיה"ק):
ואחרי הדברים והאמת האלה דעת לנבון נקל להבין על ידי כל הנ"ל גודל מעלת המצות מעשיות אשר הן תכלית ירידת הנשמות לעולם הזה הגשמי כמו שכתוב היום לעשותם ויפה שעה אחת ב[[תשובה]] ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי [[עולם הבא]]. (ע"כ מצאנו מכיה"ק):
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude>
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude>
39,916

עריכות