39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – " יין" ב־" יין"
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
מ (החלפת טקסט – " יין" ב־" יין") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לאחר חתונתו התיישב בוועליז, והחל להיכנס לעולם העסקים כשהוא עושה חיל רב, ומיום ליום עסקיו הלכו וגדלו. עסקיו התמקדו בעיקר ברכישת יערות וכריתתם לצורך ייצור קורות עץ למכירה. | לאחר חתונתו התיישב בוועליז, והחל להיכנס לעולם העסקים כשהוא עושה חיל רב, ומיום ליום עסקיו הלכו וגדלו. עסקיו התמקדו בעיקר ברכישת יערות וכריתתם לצורך ייצור קורות עץ למכירה. | ||
באותה תקופה, הצטרף מספר פעמים לנסיעותיו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4130&CategoryID=1002 שבת פרשת עקב תשט"ז]. כן היה מאלה שהצטרפו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בנסיעה הידועה בה קירב את אותו יהודי בבית מלון ואמר לו "יונגערמאן יונגערמאן, יין נסך מטמטם את המוח והלב".}} בתור קרוב משפחתו{{הערה|רעייתו חיה עטא הייתה אחייניתו של אדמו"ר המהר"ש.}}, ולאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחר להתקשר דווקא אליו, ואל בנו וממשיך דרכו, [[אדמו"ר הרש"ב]]. | באותה תקופה, הצטרף מספר פעמים לנסיעותיו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=כך סיפר הרבי ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4130&CategoryID=1002 שבת פרשת עקב תשט"ז]. כן היה מאלה שהצטרפו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בנסיעה הידועה בה קירב את אותו יהודי בבית מלון ואמר לו "יונגערמאן יונגערמאן, [[יין]] נסך מטמטם את המוח והלב".}} בתור קרוב משפחתו{{הערה|רעייתו חיה עטא הייתה אחייניתו של אדמו"ר המהר"ש.}}, ולאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחר להתקשר דווקא אליו, ואל בנו וממשיך דרכו, [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
בשנת [[תרל"ה]] התעורר פולמוס רחב, כאשר מספר חסידים תושבי וועליז מכרו לו את החמץ שלהם, והוא מכר את זה לשמש של בית הכנסת, והשמש של [[בית הכנסת]] מכר לנוכרי, ומכיוון שהיו מספר בעיות בשטרי המכירה ואופן ביצועה, לא ידעו מה דינו של החמץ שנמכר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40504&st=&pgnum=207 יגדיל תורה שנה ח' חוברת רביעית].}}. בפועל, רבה של [[ויטבסק]] הרב [[יקותיאל זלמן לנדא]] פסק שאין צד להתיר את המכירה. | בשנת [[תרל"ה]] התעורר פולמוס רחב, כאשר מספר חסידים תושבי וועליז מכרו לו את החמץ שלהם, והוא מכר את זה לשמש של בית הכנסת, והשמש של [[בית הכנסת]] מכר לנוכרי, ומכיוון שהיו מספר בעיות בשטרי המכירה ואופן ביצועה, לא ידעו מה דינו של החמץ שנמכר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40504&st=&pgnum=207 יגדיל תורה שנה ח' חוברת רביעית].}}. בפועל, רבה של [[ויטבסק]] הרב [[יקותיאל זלמן לנדא]] פסק שאין צד להתיר את המכירה. | ||