12,050
עריכות
מ
שוחזר מעריכות של שלום בוט2 (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום
מ (החלפת טקסט – "ירושה " ב־"ירושה ") |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==ביאור מהרבי על הניגון== | ==ביאור מהרבי על הניגון== | ||
הרבי מסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, ([[התוועדות]] א'), ה'תשי"ד)}}: השמחה על כך שאנו יורשים את אבותינו הטובים, היא תוכנו של הפסוק: "אשרינו וכו' ומה יפה ירושתנו", וכאמור בתניא "כמו שהאדם שש ושמח | הרבי מסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, ([[התוועדות]] א'), ה'תשי"ד)}}: השמחה על כך שאנו יורשים את אבותינו הטובים, היא תוכנו של הפסוק: "אשרינו וכו' ומה יפה ירושתנו", וכאמור בתניא "כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו, הון עתק שלא עמל בו"{{הערה|תניא}}. מחד כל יהודי זכאי לירושה, ומאידך יש כאן גם את מעלת המתנה, שמגיעה לאחר שמקבל המתנה התאמץ{{הערה|כדברי הגמרא: "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה, לא הוה יהיב ליה מתנתא" – ובתרגום מארמית: "אם לא היה עושה לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה")}}. זאת מכיון שאפילו כשהאדם מתאמץ מעט "כחודו של מחט בלבד" מקבל הוא את כל המתנה והירושה "הון עתק שלא עמל בו". | ||
כאשר יהודי מקיים תורה ומצוות גם כשאינו נמשך לכך מצד עצמו, הוא עושה זאת רק בגלל שכך לימדו הרבי, המלמד, הרב או אביו, יגיעה מועטת זו, היא כלי לקבלת המתנה שהיא גם [[ירושה]]. | כאשר יהודי מקיים תורה ומצוות גם כשאינו נמשך לכך מצד עצמו, הוא עושה זאת רק בגלל שכך לימדו הרבי, המלמד, הרב או אביו, יגיעה מועטת זו, היא כלי לקבלת המתנה שהיא גם [[ירושה]]. | ||