39,916
עריכות
דף שיחה
מ (תקלדה) |
(דף שיחה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שדה''' הוא כינוי בלשון הקודש למקום הראוי לזריעה. במשנה מוזכרים שני מיני שדות: שדה המושקית באופן קבוע (שדה בית השלחין), ושדה המושקית רק על ידי גשמים (שדה בית הבעל). | '''שדה''' הוא כינוי בלשון הקודש למקום הראוי לזריעה. במשנה מוזכרים שני מיני שדות: שדה המושקית באופן קבוע (שדה בית השלחין), ושדה המושקית רק על ידי גשמים (שדה בית הבעל). | ||
==בקבלה== | ==בקבלה== | ||
השדה בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה הנקראת [[חקל תפוחין קדישין]]. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד לחטאת > א'קע}}. בענין מלך לשדה נעבד, {{ציטוטון|אית שדה ואית שדה ... ובג"כ שעיר דר"ח בגין דאתפרש ההוא שדה ממלכא קדישא ולא שריין בההוא שדה ברכאן מהאי מלך}}, כלומר שיש שדה בצד הקדושה ויש גם שדה בצד הטומאה. | |||
בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "שדה", כי המילה שדה היא משל להשכינה כפי שנמצאת בכניסת השבת, שאז היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], לאצילות הנקרא עולם ה[[אמת]]. לעומת זאת הכינוי שדה במשמעות השניה, היא השכינה כפי שמלובשת בקלי' להחיותם בתורת גלות, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]], בצורה כזאת: האות [[ק]] המורה על הרגל שעליה נאמר "רגליה יורדות מות", ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד]] שהיא ביטול מלשון דלות, וה[[ר]] המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה]] המורה על גילוי בבחינת אשה מעוברת. | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
{{ערך מורחב|המלך בשדה}} | {{ערך מורחב|המלך בשדה}} | ||