סעודת אחשוורוש: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסר בית אחד ,  22 באוגוסט 2016
מ
החלפת טקסט – " ." ב־"."
מ (החלפת טקסט – " . " ב־". ")
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".")
שורה 24: שורה 24:


===כרצון איש ואיש===
===כרצון איש ואיש===
במהלך תיאור המשתה אומרת המגילה{{הערה|אסתר א, ח.}} "והשתיה כדת אין אונס, כי כן יסד המלך. . לעשות כרצון איש ואיש". בפירושו הפשוט, מתכוון הפסוק לומר שמגמתו של המלך בסעודה זו היתה להשביע את רצונם של המשתתפים, ולכן לא אנסו אנשים לשתות [[יין]] בכלי גדול יותר מהקיבולת שלהם - נוהג שהיה מקובל אז בסעודות שונות{{הערה|1=ראה גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14959&hilite=01f018a7-2216-46fb-ba16-d99e0e8a04a8&st=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99&pgnum=176 לקוטי שיחות חלק ל"ו, שיחת פורים א']. וראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16036&st=%u05D0%u05D9%u05E9%20%u05D5%u05D0%u05D9%u05E9 שיחת פורים תשמ"ג] הוראה מכך, כיצד אמור להתנהל משטר אנושי.}}.
במהלך תיאור המשתה אומרת המגילה{{הערה|אסתר א, ח.}} "והשתיה כדת אין אונס, כי כן יסד המלך.. לעשות כרצון איש ואיש". בפירושו הפשוט, מתכוון הפסוק לומר שמגמתו של המלך בסעודה זו היתה להשביע את רצונם של המשתתפים, ולכן לא אנסו אנשים לשתות [[יין]] בכלי גדול יותר מהקיבולת שלהם - נוהג שהיה מקובל אז בסעודות שונות{{הערה|1=ראה גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14959&hilite=01f018a7-2216-46fb-ba16-d99e0e8a04a8&st=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99&pgnum=176 לקוטי שיחות חלק ל"ו, שיחת פורים א']. וראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16036&st=%u05D0%u05D9%u05E9%20%u05D5%u05D0%u05D9%u05E9 שיחת פורים תשמ"ג] הוראה מכך, כיצד אמור להתנהל משטר אנושי.}}.


הגמרא{{הערה|מגילה יב, א.}} מבארת כי במילים "כרצון איש ואיש" יש רמז: "כרצון מרדכי והמן, מרדכי - דכתיב איש יהודי, המן - דכתיב איש צר ואויב". מכך מובן כי במשתה זה היתה האפשרות לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות [[כשרות|כשרים]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15995&st=%u05d0%u05d9%u05e9+%u05d5%u05d0%u05d9%u05e9 שיחת פורים תשמ"ב] הוראה מכך, כיצד צריכה להיות הנהגתו של יהודי בגאון יעקב מבלי להתבייש ביהדותו.}}.
הגמרא{{הערה|מגילה יב, א.}} מבארת כי במילים "כרצון איש ואיש" יש רמז: "כרצון מרדכי והמן, מרדכי - דכתיב איש יהודי, המן - דכתיב איש צר ואויב". מכך מובן כי במשתה זה היתה האפשרות לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות [[כשרות|כשרים]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15995&st=%u05d0%u05d9%u05e9+%u05d5%u05d0%u05d9%u05e9 שיחת פורים תשמ"ב] הוראה מכך, כיצד צריכה להיות הנהגתו של יהודי בגאון יעקב מבלי להתבייש ביהדותו.}}.