←על ידי ראשי אלפי ישראל, על ידי נשיא הדור
שורה 575: | שורה 575: | ||
[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm48.htm#1 השיחה במילואה] | [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm48.htm#1 השיחה במילואה] | ||
== ירושלים.. עיר שחוברה לה יחדיו == | |||
צום העשירי, היום שבו "סמך מלך בבל. . על ירושלים והביאה במצור ובמצוק" (ל' הרמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ב) "סמך מלך בבל על ירושלים" הוי בגדר הקדמת רפואה למכה (של גלות), שהרי סיבת תוקף הגלות היא מצד העון דשנאת חנם (יומא ט, ב ובחדא"ג מהרש"א שם), והרפואה — הגאולה מן גלות — היא על ידי פעולה הפכית, אהבת חנם עד לאחדות ישראל בשלימותה. ואחדות זו נעשית באופן טבעי על ידי מצור, שאז "אין יוצא ואין בא", שכל הנמצאים במצור נמצאים תמיד ביחד בעיר; ויתירה מזו: ענינו של מצור הוא לא רק שאין יוצא ואין בא מאנשי העיר, אלא כן הוא בכל עניני העיר וכל חפצי העיר, והמכוון של המצור הוא לא (רק) שהאנשים שבתוך העיר לא יצאו אלא שלא יהי' ביכלתם להוציא ולהביא צרכי העיר, אכו"ש ונשק וכו'. | |||
והיינו שהמצור על עיר (ובפרט על עיר שהיא מוקפת חומה מצד עצמה) עושה את כל הדברים בהעיר וכל אשר בעיר מעין מציאות אחת. | |||
וזהו תוכן הענין דמצור על ירושלים בפרט, עיר שחוברה לה יחדיו(תהילים קכב,ג), שמחברת את כל ישראל, שבנ"י הם מוכרחים בדרך הטבע להיות באחדות יחד בירושלים, הם וכל אשר להם [ובאם הי' זה מביא לאחדות אמיתית בבנ"י, לכאורה הי' אז הקדמת רפואה למכה בפועל, והיתה מתבטלת המכה מלכתחילה, ונבוכדנאצר לא הי' יכול לשלוט עליהם. ובמכש"כ וק"ו מהמצב ד"חבור עצבים אפרים", דכשהיו ב"חבור" אף שהי' "עצבים" יורדין למלחמה ונוצחין]. | |||
([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/30/12/1/221 ליקוטי שיחות חלק ל פרשת ויגש שיחה א, ע' 212]) | |||
== שלילת המחלוקת בתכלית - מצווה מן התורה == | == שלילת המחלוקת בתכלית - מצווה מן התורה == |