39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – " :" ב־":"
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
מ (החלפת טקסט – " :" ב־":") |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
*"ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים" מפרש [[הרבי]]: בכל [[יהודי]] ישנו "באר מים חיים" אלא שלפעמים מכוסה הוא בטיט. הכתוב מלמדינו, יש לחפור בטיט, ולהתעסק עם הזולת עד שמגלים "מים חיים". | *"ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים" מפרש [[הרבי]]: בכל [[יהודי]] ישנו "באר מים חיים" אלא שלפעמים מכוסה הוא בטיט. הכתוב מלמדינו, יש לחפור בטיט, ולהתעסק עם הזולת עד שמגלים "מים חיים". | ||
*"ויישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך" (פרשת וישלח). מבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]]: '''[[רחל אימנו]]''' היא [[כנסת ישראל]], מקור כל ה[[נשמה|נשמות]]. '''[[יעקב אבינו]]''' שמידתו היא מידת הרחמים, נושא את קולו למעלה, אל מקור הרחמים, ובאמצעות '''בכיו''' מעורר רחמים על [[נשמה|נשמות]] ישראל הנמצאים ב[[גלות]], שיתעלו חזרה לשורשם וידבקו בחזרה עם [[הקדוש ברוך הוא]] בבחינת '''נשיקין''', כמו שכתוב "[[ישקני מנשיקות פיהו]]". | *"ויישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך" (פרשת וישלח). מבאר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]]: '''[[רחל אימנו]]''' היא [[כנסת ישראל]], מקור כל ה[[נשמה|נשמות]]. '''[[יעקב אבינו]]''' שמידתו היא מידת הרחמים, נושא את קולו למעלה, אל מקור הרחמים, ובאמצעות '''בכיו''' מעורר רחמים על [[נשמה|נשמות]] ישראל הנמצאים ב[[גלות]], שיתעלו חזרה לשורשם וידבקו בחזרה עם [[הקדוש ברוך הוא]] בבחינת '''נשיקין''', כמו שכתוב "[[ישקני מנשיקות פיהו]]". | ||
*"וירא יעקב כי יש שבר במצרים" אומר [[המגיד ממעזריטש]] : יעקב ראה כי במסגרת [[שבירת הכלים]] '''נשברו''' הכלים ונפלו [[ניצוצות]] ל[[מצרים]], ובמסגרת [[עבודת הבירורים]] חש יעקב לתקנם, ואכן במסגרת גלות ישראל שם נתבררו 202 ניצוצות. | *"וירא יעקב כי יש שבר במצרים" אומר [[המגיד ממעזריטש]]: יעקב ראה כי במסגרת [[שבירת הכלים]] '''נשברו''' הכלים ונפלו [[ניצוצות]] ל[[מצרים]], ובמסגרת [[עבודת הבירורים]] חש יעקב לתקנם, ואכן במסגרת גלות ישראל שם נתבררו 202 ניצוצות. | ||
*"זכור ימות עולם", ומפרש [[אדמו"ר הריי"צ]] : הדורות של [[חסיד]]ים הראשונים הם בבחינת "ימות עולם" - ימים נצחיים, ואותם יש לזכור תמיד. | *"זכור ימות עולם", ומפרש [[אדמו"ר הריי"צ]]: הדורות של [[חסיד]]ים הראשונים הם בבחינת "ימות עולם" - ימים נצחיים, ואותם יש לזכור תמיד. | ||
* "רבי אומר, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם" - ישנו כלל שכאשר נאמר "רבי אומר" הכוונה היא שבא לחלוק על התנא הקודם. ומדוע כאן נאמר לשון זה, כאשר אין כל מחלוקת. והסביר הרבי: במאמרו "כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם, והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" חולק רבי על כל 'הנחות' העולם! היינו, שכאשר רבי כתב את המשנה הוא הפך להיות בר-פלוגתא של ה[[עולם]] לכן מובן הלשון. מפי הרב [[שלום בער בוטמן]] שב[[פריז]] אמר זאת [[הרבי]]. | * "רבי אומר, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם" - ישנו כלל שכאשר נאמר "רבי אומר" הכוונה היא שבא לחלוק על התנא הקודם. ומדוע כאן נאמר לשון זה, כאשר אין כל מחלוקת. והסביר הרבי: במאמרו "כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם, והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" חולק רבי על כל 'הנחות' העולם! היינו, שכאשר רבי כתב את המשנה הוא הפך להיות בר-פלוגתא של ה[[עולם]] לכן מובן הלשון. מפי הרב [[שלום בער בוטמן]] שב[[פריז]] אמר זאת [[הרבי]]. | ||
*"ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" - וביאר [[אדמו"ר המהר"ש]]: ה[[תפילה]], הרי, צריכה להיות בחיות, ועל ידי שנותנים [[צדקה]] לעני קודם התפלה ומחיים אותו - מתווספת חיות רבה לנותן הצדקה בתפילתו האישית. מספרים, כי [[אדמו"ר הרש"ב]] היה תר אחרי עני קודם התפילה, על מנת לתת לו [[צדקה]]. | *"ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" - וביאר [[אדמו"ר המהר"ש]]: ה[[תפילה]], הרי, צריכה להיות בחיות, ועל ידי שנותנים [[צדקה]] לעני קודם התפלה ומחיים אותו - מתווספת חיות רבה לנותן הצדקה בתפילתו האישית. מספרים, כי [[אדמו"ר הרש"ב]] היה תר אחרי עני קודם התפילה, על מנת לתת לו [[צדקה]]. | ||