חרקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 246 בתים ,  28 ביולי 2016
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " בית הכנסת " ב־" בית הכנסת ")
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינא ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם היתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינא ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם היתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.


הם הקימו שם בית כנסת גדול בו התפללו בנוסח חב"ד, ותחתיו היה בית כנסת קטן יותר בנוסח אשכנז.
הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה חסידי חב''ד, אז בקומה העליונה הפללו נוסח האר''י, ובקומה התחתונה התפלל נוסח אשכנז.
בדרך ל[[יאלטה]] ובחזור ממנה ל[[ליובאוויטש]] עצר [[אדמו"ר הרש"ב]] למשך כמה שבועות ב[[חרקוב]], שם -במעשאנסקי- [[התוועד]] עם ה[[חסידים]], ואמר כמה מאמרי חסידות.


בדרך ל[[יאלטה]] ובחזור ממנה ל[[ליובאוויטש]] עצר [[אדמו"ר הרש"ב]] למשך כמה שבועות ב[[חרקוב]], שם [[התוועד]] עם ה[[חסידים]].
בשנת [[תרע"ה]] בטלה הגזירה בגלל מלחמת העולם הראשונה, ואז החלו לנהור עליה אלפי יהודים וחסידים.
 
בשנת [[תרע"ה]] בטלה הגזירה בגלל מלחמת העולם הראשונה ואז התיישבו שם יהודים נוספים.


==תומכי תמימים בחרקוב==
==תומכי תמימים בחרקוב==
משתמש אלמוני